טאפאס וטאפאס

בלוג מוזיקה ונשנושים

טאפאס וטאפאס header image 2

שיעור השלמה

18 בJune, 2009 מאת נמרוד

לפני הכל – אם טרם עשיתם זאת, עכשיו זה הזמן להגיע לבית הקולנוע הקרוב למקום מגוריכם, ולצפות ב”נוכלים בלום”, שמו בהנפצת מפיצים נפוצה של The Brothers Bloom, סרטו השני של ריאן ג’ונסון (“בריק”). למרות קו עלילה שממחזר את עצמו (זוכרים את הקטע בשודדי הקריביים בו הם חוזרים, שוב, למקום האוצר?) וסוף צפוי משהו, מדובר עדיין באחד הסרטים האינטליגנטיים, המשעשעים והמקסימים שתפגשו השנה – בעיקר בחלקו הראשון המבויים בצורה מרהיבה. בהקרנה במולטיפלקסים או בקניונים תזכו גם בבונוס מיוחד – קהל שנקלע לסרט במקרה, לא מוכן להומור היבש והמבריק נוסח ווס אנדרסון שלו, וצוחק במבוכה בכל הרגעים הלא נכונים.

גנזים בלילה

רק לפני שנתיים-שלוש לא הייתה דרך טובה יותר לדחוף את האלבום שלך לכותרות מסכסוך מתוקשר עם חברת התקליטים או רימיקס מחתרתי וגניזה על רקע “חילוקי דעות אומנותיים” או סכסוך משפטי מתמשך. השנה שעברה הייתה השנה של “שלמו כמה שתרצו” (רדיוהד) או “2500 מטורפים שמשלמים 300 דולר לאלבום יממנו את כל אוכלי החינם” (טרנט רזנור). השנה היא כנראה השנה שבה לאף אחד כבר לא אכפת.

הנה, לדוגמא, האלבום החדש של דנג’ר מאוס וספרקלהורס, Dark Night Of The Soul, שנגנז בשל סכסוך עם חברת התקליטים EMI. השניים מנסים בנתיים מודל חדש – “שלם כמה שנרצה, קבל גורנישט”, במסגרתו הקהל הרחב מוזמן לשלם בין 10 דולר ל-50 דולר עבור עטיפת האלבום או עבור ספר תמונות מהודר וממוספר, שניהם בעיצובו של הבמאי דיויד לינץ’, ולשניהם מצורף דיסק ריק לצריבה ל”שימושכם האישי”. המודל הזה יכל להיות הצלחה כלכלית מסחררת – האמנים עוקפים את חברת התקליטים וזוכים במאה אחוז מהרווחים, הקונה מרפד את מצפונו ומדלג לו שמח וטוב לב להוריד את האלבום הדלוף מהרשת, עם ברכת הדרך בקריצה מבעלי הזכויות הרוחניות. אלא שהפרויקט הנ”ל מסרב לתפוס כותרות, ומרבית ההתייחסויות אליו מתייחסות לסכסוך המשפטי ולא למוזיקה עצמה, וחבל – כיוון שמדובר באלבום מעניין פי כמה מסתם עוד דיון על זכויות יוצרים בעידן הדיגיטלי.

Dark Night Of The Soul

כוחו הגדול של האלבום, ואולי גם החיסרון הגדול שלו, הוא ריבוי האמנים האורחים. האלבום נשמע יותר יותר כמו אוסף אינדי, כגון “Dark Was The Night” בעל השם הדומה, מאשר אלבום של הרכב יחיד כלשהו – לא מפתיע בהתחשב בעובדה שמרק לינקוס, ספרקלהורס בכבודו ובעצמו, משמיע את קולו רק בשיר אחד באלבום. אלא שבעוד שב-“Dark Was The Night” השתתפו אמנים מבוססים לצד אמנים בתחילת דרכם, פה מדובר במגרש של הגדולים (יחסית) – הפליימינג ליפס, ג’יימס מרסר, גראף רייס, ג’ייסון ליטל, סוזן ווגה, בלק פרנסיס, איגי פופ וג’וליאן קזבלאן – אפילו דיויד לינץ’ תורם את קולו (הלא מלהיב, יש לציין) לשניים מהשירים.

עם רשימת אורחים אטרקטיבית שכזאת, כל נסיון לשלוט באוירה או בצליל של האלבום נדון לכישלון – שיר של גראף רייס תמיד יגרום לי לרצות לשכב בשמש ולשתות סנגריה, ממש כפי שגם “It’s Raining Men” ישמע מפיו של ג’ייסון ליטל כמשל על בדידותו של האדם בעולם טכנולוגי מנוכר. אבל תחושת הבלבול לא מורידה מההישג – מדובר באחת מאסופות השירים הטובות ש(לא) יצאו השנה – בין אם תשמעו אותה דרך טורנט, סטרים חינמי ברשת, או מדיסק צרוב אבל כשר.


Danger Mouse And Sparklehorse – Revenge (featuring The Flaming Lips)


Danger Mouse And Sparklehorse – Jaykub (featuring Jason Lytle)


Danger Mouse And Sparklehorse – Angel’s Harp (featuring Black Francis)

איזה אחלה קנקן!

האתר של The Coathangers, להקת הבנות האמריקאית, הוא כולו קריאה נואשת לתשומת לב, שמאחוריה ניסיון לשווק את רביעיית הבנות הצעירה כנערות פוסטר לנערי אינדי מחוצ’קנים. למרבה המזל האזנתי למוזיקה לפני שצפיתי בתמונות (האכן מצודדות) שהנפיקה מחלקת הפרומו עבור חברות הלהקה. אין פה שום דבר שיפיל אותכם מהכיסא, רק גראג’ חמוד להפליא – משהו כמו גירסא קצת יותר ידידותית של דירהוף. גם לכם יש הזדמנות להסטרים את האלבום במלואו באתר הרשמי – רגע לפני שגל ההייפ ושטף כתבות התדמית יוציאו לכם את החשק.

The Coathangers

ואילו Black Moth Super Rainbow הם ה-Ra Ra Riot של השנה – עם אלבום בינוני למדי שמתהדר בשיר פתיחה מרהיב. נו טוב, יכול היה להיות גרוע הרבה יותר.


The Coathangers – Toomerhead


The Coathangers – pussywillow


Black Moth Super Rainbow – Born On A Day The Sun Didn’t Rise

ולסיום – כמה שבועות אחרי שיצא, אני עדיין מתחבט במילים המתאימות לתאר את Veckatimest, האלבום החדש והמופלא של Grizzly Bear. אז נותר רק להגיד – אם ההייפ טרם הכריע אותכם וגם אם, ממש כמוני, גריזלי בר מעולם לא עשו לכם את זה עד עכשיו – את האלבום הזה אתם חייבים לשמוע. אני לא יודע באיזה מקום הוא יתפוס ברשימת אלבומי השנה שלי, אבל מקומו שם כמעט ומובטח כבר עכשיו.


Grizzly Bear – Two Weeks


Grizzly Bear – All We Ask

עוד טעימות:

תגיות:   · · · · · · · · · · · · · · · · 4 תגובות

השאר תגובה

4 תגובות עד כה ↓

  • השירים עם ויק צ’סנאט (שני האחרונים) בפרוייקט של ספרקלהורס פשוט מעלפים.

  • דווקא בתור חובבת גריזלי, אני מתקשה עם האלבום הזה.
    לא כי הוא לא אלבום יפה, הוא נהדר, אבל יש משהו בחוסר האחידות של השירים שמפריע לי.
    בכל מקרה לדעתי
    while you wait for the others מתעלה שם מעל כל השאר ביופיו ובהרמוניות שלהם שהם מתאמנים עליהן מאז ומתמיד.
    וגם הדיסק של ספרקלהורס עם דיינג’רמאוס הוא יופי, אני ממש אהבתי את השיר עם ג’יימס מרסר.

  • חזרת לפעילות אז גם אני
    אז עכשיו כשאתה ממליץ
    אני חייב להקשיב לגריזלי.
    לא תאמין אבל עד עכשיו לא השתכנעתי

  • […] שהוא נופל משמעותית מהאלבום הקודם של העכבר, הלא הוא שיתוף הפעולה שלו עם ספרקלהורס זצ"ל (שגם בו השתתף ג'יימס מרסר). בעיקר […]