מבט למטה על הפוסט הקודם יגלה מרווחי פרסום הולכים וגדלים ובלוגר שהולך ומתרשל בתפקידו. למרבה הצער, הפעם יש לי תירוץ טוב. התקף שני בתוך חצי שנה גרר אותי שוב לחדר המיון, כשהרוח הפילוסופית ותחושת ההשלמה של הפעם הקודמת מתחלפת בקריאות “לעזאזל!” קצובות – זאת לא הדרך שבה אני רוצה להעביר את החיים שלי.
מי שניסה לבקר שלשום באתר שם אולי לב שגם הוא נפל לכמה שעות – בלוגרי מוזיקה ומשתפי מוזיקה למיניהם – אל תשכחו לחפש את ה-“Web Sheriff” בין הודעות הספאם – והתייחסו ברצינות לבקשותיו. הכתובת הבאה שלו הוא ספק האיכסון שלכם.
ועכשיו שגם האתר וגם בעליו על הרגליים (מלבד צינון קל האופייני למי שהיה טרף קל לחיידקי הגרון שוכני המחלקה הפנימית של איכילוב), אפשר לעסוק בעניינים שלשמם התכנסנו:
- לשאלתו של אורן ראב “מה האלבום ששינה את הדרך שבה אתה מקשיב למוזיקה?”, היה לי קל מאוד לענות. אין אלבום שמתח עבורי את ההגדרה על איך שמוזיקה יכולה וצריכה להישמע יותר מ-Superunknown של Soundgarden. לאוזני המנוסה היום הוא נשמע כעוד אלבום מצויין, שמעט התיישן – לנער בן ה15 שאת מספר האלבומים ששמע עד אותו הרגע אפשר היה לספור על שתיים וחצי כפות ידיים היה זה הלם תרבות מוחלט. כיוון שכל כך הרבה מחובבי המוזיקה בארץ גדלו על הגראנג’ (שלא לדבר על אלו שנשארו תקועים באותה התקופה), אני בטוח שהרבה ראשים יהנהנו בהסכמה בזמן קריאת פוסט האורח שלי בגוספל. אם טרם עשיתם זאת, כדאי מאוד לקרוא גם את הפוסטים הקודמים בסדרה, מאת כמה מהכותבים האהובים עלי ברשת העברית.
- אלבום הבכורה של Titus Andronicus עבר לי פחות או יותר מעל הראש, אבל מאלבום הקונספט החדש שלהם, “The Monitor” קשה הרבה יותר להתעלם. גם אם לא תטרחו לפענח במלואו את הקונספט המרושל, העוסק בהיסטוריה אמריקאית, בדגש על מלחמת האזרחים, תישארו עם אלבום אינדי-פאנק מרשים ביותר, עם ניחוחות אמריקנה מובהקים. אם יצא לכם לשמוע את האלבום היחיד של Desaparecidos, להקת הפאנק קצרת החיים של קונור אוברסט, מהימים שבהם עוד נקרא Bright Eyes, אולי תשימו לב לדמיון.
[audio:http://dl.dropbox.com/u/1544771/TitusAndronicus_AMorePerfectUnion.mp3]
Titus Andronicus – A More Perfect Union
[audio:http://slplp2010.free.fr/2010/RichardII.mp3]
Titus Andronicus – Richard II
[audio:https://www.tapasntapas.com/wp-content/uploads/2010/03/Desaparecidos-Manana.mp3]
Desaparecidos – Manana
- איתי תהה לפני כשבועיים האם הקהל מסוגל להתייחס ברצינות למוזיקה שמוצעת להורדה חינמית. אני תהיתי, בתגובות, האם אין סכנה שהאמנים יתייחסו פחות ופחות ברצינות לאומנות הזו שנקראת “מוזיקה מוקלטת” (בניגוד למוזיקת הופעות), ככל שהחלק של זאת בהכנסותם תלך ותצטמצם. לכם אני מציע לשכוח מהדיון ולהוריד את האלבום שהחל את הדיון. Bloomsday של Jagat Skad שווה בהחלט את זמנכם – כנראה המשאב הנדיר ביותר של חובב המוזיקה המודרני.
[audio:https://www.tapasntapas.com/wp-content/uploads/2010/03/Jagat_Skad-Speaker.mp3]
Jagat Skad – Speaker
[audio:https://www.tapasntapas.com/wp-content/uploads/2010/03/Jagat_Skad-Out_Of_Sight_Out_Of_Mind.mp3]
Jagat Skad – Out Of Sight, Out Of Mind
- ולסיום – אחרי ההופעה הכושלת להפליא בארץ, ממש לא מתחשק לי לפרגן ל-MGMT. ובכל זאת, החבר’ה עם הנוצות בשיער הגיבו במהירות ובחוכמה לדליפת האלבום שלהם והעלו אותו להאזנה חינמית באתרם. אחרי האזנה וחצי האזנה בחצי אוזן נדמה לי שעל האלבום עצמו לא יהיה ממש צורך לפרגן להם. כך שאם לא יהיו הפתעות של הרגע האחרון, נדמה לי שאני אהיה פטור מלעסוק מהלהקה המעט מיותרת הזו בעתיד הקרוב.
if (function_exists(the_tags)) { ?>תגיות: bright eyes · Desaparecidos · Jagat Skad · MGMT · soundgarden · titus andronicus · Web Sheriff · אורן ראב · איכילוב · אלבום · מוזיקה · פוסט אורח · שיר } ?>7 תגובות
הכי חשוב שאתה בריא ושלם. אחלה פוסט כרגיל.
[…] This post was mentioned on Twitter by Nimrod, Natalie Levin. Natalie Levin said: RT @Tapas_N_Tapas: נופל וקם – פוסט חדש בטאפאס וטאפאס http://bit.ly/9ljkC7 […]
אני מת על האלבום החדש של טיטוס אנדרוניקוס! הוא באמת מזכיר טיפה את קונור אוברסט רק בלי הבייכנות והרעידות סטייל אביב גפן בקול הטינאייג’רי שלו. זה אלבום פיצוץ.
ניגנתי שני קטעים ממנו ברצף בתוכנית האחרונה של רדיו אור בזויות:
http://www.lightbaz.com/2010/03/radio-27
אין עליך!
אתה ממש מאיר לי אזורים חשוכים.
ניסית להקשיב לטיטוס אנדרוניקוס החדש, אבל התעייפתי מהר, הקטע הראשון שהבאת הוא מיני יצירה נפלאה. גם אם מעט ארוכה מידי. ולא חשבתי על ההשוואה לקונור אוברסט, אבל יש בזה משהו.
הדמיון לקונור אוברסט ניכר בעיקר בזכות Desaparecidos, אלבום מעט זניח אבל בהחלט מוצלח. בכל מקרה, נדמה לי שעוד כמה שנים ההשוואה הזאת הולכת להיות עלבון מוחלט לטיטוס אנדרוניכוס, שמטפסים למעלה במהירות.
תרגיש טוב איש, דואג לך.
יופי של בלוג אוהבת את ארקד פייר , כתוב יפה מעניין אבקר עוד