טאפאס וטאפאס

בלוג מוזיקה ונשנושים

טאפאס וטאפאס header image 2

שטח אקס טריטוריאלי

7 בMay, 2011 מאת נמרוד

באופן אירוני, ענייני בריאות לא ממש העסיקו אותי בתשעת ימי האישפוז שאותם סיימתי השבוע. מלבד היום הראשון והמטושטש, העברתי במחלקה הנוירולוגית באיכילוב שבוע של הרגשה טובה, אפילו מצויינת – בהתחשב בהשלמת שעות השינה והאכילה המסודרת. למעשה, מהרגע שהצלחתי לסדר לעצמי חיבור אינטרנט מהיר, ההרגשה הייתה יותר כזו של מלון עסקים משל בית חולים. רק המעבר, כמה פעמים ביום, ליד חדרי החולים האמיתיים – המרותקים למיטותיהם או נעים בקושי ובכאב, הזכיר לי היכן אני נמצא. וקשה שלא להרגיש רגשות אשם כשאתה מתחיל את יומך בדילוג זריז לעגלת הקפה, ממשיך אותו במשלוח מזון מהבראסרי, ומסיים אותו בהתכרבלות עם לפטופ ופרק של Boardwalk Empire. גם הרופאים הסתפקו בדקה של התעניינות יומית בשלומי, ומבט חטוף בתוצאות בדיקת הדם היומית – כשהם ממהרים למיטותיהם של מקרים רפואיים מעניינים הרבה יותר.

מלון העסקים איכילוב

מלון העסקים איכילוב

וכך, בית החולים היה המקום המושלם לשכוח בו ממצבי הרפואי. הרי עיקר הדאגה שלי היא מהמגבלות ההולכות וסוגרות עלי – אי היכולת לנהוג, החשש מעייפות וממתח, הפחד לצאת מהארץ. אבל בית החולים הוא שטח אקס טריטוריאלי, בו כל הסכנות הללו הן מחוץ להישג יד. בו, מלבד מועד השחרור, אין דאגות כלל. וכשכל הקרובים, החברים והחברים לעבודה מתגייסים על מנת להקל על השיעמום והמצב רוח (עיקר הקרדיט, כמובן, לאישה המופלאה), מה הפלא שהדכדוך האמיתי נדחה אל אחרי מועד השחרור.

באופן לא מפתיע, השבוע הזה היה פורה למדי מבחינה מוזיקלית. אמנם שעות הפנאי שלי היו מעטות מהצפוי – כשמבקרים ורופאים קוטעים את רצף ההאזנה שלי שוב ושוב. אבל שינוי אווירה תמיד מועיל ליכולת העיכול של מוזיקה חדשה. הקו המוזיקלי נע מהכבד אל הקל, מ- Dark Dark Dark ו-True Widow בתחילת השבוע, ועד ל-Oh Land ו-Dutch Uncles ככל שמועד השחרור התקרב.

Dark Dark Dark

Dark Dark Dark ו-True Widow שונות מאוד בסגנון אבל דומות מאוד בתחושה. Dark Dark Dark, באלבומם השני, שיצא כבר ב-2010 אך תפש את תשומת ליבי בזכות ההוצאה המחודשת שלו בבריטניה, מנגנים רוק כנסייתי מלא בפסנתרים, כינורות ומברשות תופים. True Widow, לעומת זאת, מייצרים Drone כבד, מלא בגיטרות איטיות ותוקפניות. ועדיין, אפשר למצוא דמיון רב באווירה העגמומית של שני האלבומים ובשליטה הנשית, בליווי גברי, במיקרופונים. שני האלבומים מצליחים להיות מצויינים בלי להיות מקוריים במיוחד. אבל נראה לי שעם כל חיבתי ל-Drone (אם ניתן להחשיב אותו כמטאל, הרי זה אחד מסוגי המטאל היחידים שאני מסוגל להנות מהם באופן רציף), המוזיקה הרבגונית של Dark Dark Dark מדברת יותר לליבי.


Dark Dark Dark – In Your Dreams


Dark Dark Dark – Daydreaming


True Widow – Jackyl


True Widow – Skull Eyes

מהצד השני של המתרס תוכלו למצוא את Dutch Uncles המנצ’סטריים. שוב, מדובר באלבום רוק בריטי גנרי לחלוטין, אבל לפחות בחלקו הראשון מבוצע להפליא. אני אמנם אמריקנופיל בנפשי, אבל גם בריטים מצליחים לפעמים לפגוע במטרה. מולם, התחרתה (וניצחה) Oh Land, הלא היא ננה אולנד פבריקיוס הדנית, שמייצרת פופ מתוחכם ומלא אור, מולוקו סטייל. Sun of a Gun שלה כבר הבטיח את מקומו בתקלוט הקרוב שלי (פרטים בהמשך).

Oh Land


Dutch Uncles – Fragrant


Dutch Uncles – Dressage


Oh Land – Sun Of a Gun


Oh Land – Wolf & I

עוד טעימות:

תגיות:   · · · · · · · · · · 8 תגובות

השאר תגובה

8 תגובות עד כה ↓