טאפאס וטאפאס

בלוג מוזיקה ונשנושים

טאפאס וטאפאס header image 2

לנצח מקובע

25 בApril, 2009 מאת נמרוד

לפני הכל – למרבה הצער החמצתי את מרבית הופעת הצהריים של יאיר יונה היום בסלון ברלין. ובכל זאת, מה שהספקתי לשמוע – שני קטעי גיטרה וקאבר המצוין ל-Jesus Inc של וילקו (אתה חייב לשיר יותר, יאיר!) הספיקו כדי לשכנע אותי לרכוש את אלבום הבכורה של יאיר, Remember, שנמכר במקום. בבועה ההולכת וגדלה של אינדי ישראלי יש שפע של חורים שחורים, שטרם מופו  – והאסיד-בלוז (אם מתעקשים של הגדרות) מרובה הגיטרות של יאיר הוא עוד אזור בלתי ממופה שנכבש במיומנות ע”י אמן ישראלי.

כמו הרבה אלבומים חדשים ששמעתי לאחרונה, Forever Changes של Love הוא עוד אלבום חדש שממחזר בצורה מיומנת ומרשימה צלילים של אלפי הרכבים אחרים שקדמו להם.

חדש?  הרכבים שקדמו להם? רק עבורי כמובן. שכן Forever Changes שוחרר בסוף 1967 – קצת אחרי סרג’נט פפר, כשהדורז ופינק פלויד עוד היו בחיתוליהם, ורוב האמנים שאני מקשיב להם טרם נולדו. אבל את האוזן שלי אי אפשר לרמות – וזאת גדלה בשנות התשעים עם אפס השכלה מוזיקלית סדורה, גדלה לתוך שנות האלפיים, ובורה בצורה בלתי נסבלת בקלאסיקות הרוק’נרול של המאה ה-20. כך, תוך התעלמות מוחלטת מהסדר הכרונולוגי והצדק ההיסטורי,  אני שומע בתזמורת המריאצ’י של Alone Again Or, השיר הפותח, השפעות של קלקסיקו*,  ו-The Red Telephone העגמומי מהדהד לי לעשרות סינגר-סונגרייטרים מודרניים.

love

היפוך היוצרות הזה הוא גם כנראה העובדה שקל לי הרבה יותר עם קלאסיקות אבודות, מהוססות, שלא זכו להכרה בזמן אמת – כגון Forever Changes או Electric Storm של White Noise (האקספרימנטלי הרבה יותר) מאשר הקלאסיקות האמיתיות של אותה תקופה – שהמודעות העצמית (המוצדקת) שלהם למעמדם כאלבומים פורצי דרך הופכת אותם לקשים להאזנה לאוזן שמורגלת בדור השלישי של מוזיקה בהשראתם  – קצת כמו לנהוג בפורד מודל T אחרי שהתרגלת לפוקוס מליסינג.

* בזמן כתיבת הפוסט גיליתי קאבר של קלקסיקו לשיר הזה ממש – מה שמוכיח שלהם, בניגוד אלי, יש חוש לצדק היסטורי.

Love – Alone Again Or

Love – The Red Telephone

הייתם מאמינים שהשיר הבא חוגג את יום ההולדת ה-40 שלו השנה?

White Noise – Your Hidden Dreams

ובמעבר זריז של ארבעים שנה קדימה – Keep Your Eyes Ahead של The Helio Sequence הוא אלבום שאהבתי בשמיעה ראשונה, עוד יותר בשניה, והרבה יותר בשלישית והרביעית. כיוון שעומס מוזיקלי גרם לכך שעברו כמה חודשים בין האזנה להאזנה, יוצא שאני כותב כאן על אלבום בן יותר משנה. מצד שני, כיוון שהאלבום עבר תוך התעלמות כמעט מוחלטת של הבלוגיה הישראלית, כך שהוא שווה אולי אזכור נוסף. מדובר, כך נדמה לי, באחד האלבומים הטובים של השנה שעברה, שברגעיו הטובים מצליח לשחזר בצורה מרשימה את האנרגיה של אלבום הבכורה של אינטרפול – זאת שהלהקה מעולם לא הצליחה לשחזר במדויק בעצמה.

The Helio Sequence – Lately

The Helio Sequence – Shed Your Love

The Helio Sequence – Keep Your Eyes Ahead

ולסיום – לכבוד יום ההולדת המשותף לי ולישות הציונית, אני מארגן מסיבת גג והופעה במרכז תל אביב בערב יום העצמאות. בשל מגבלות מקום אני מנוע מלשלוח הזמנה פתוחה – אבל מי מקוראי הבלוג שמעוניין להגיע, מוזמן לשלוח לי מייל לקבלת פרטים נוספים.


עוד טעימות:

תגיות:   · · · · · · · · · · 3 תגובות

השאר תגובה

3 תגובות עד כה ↓

  • מצטער אבל helio sequence עברו לידי, אנסה שוב בהזדמנות.
    אם באלבומים בודדים מהעבר עסקינן – נסה את Relatively Clean Rivers, אלבום בודד מ-1976 של להקה באותו שם. מציאה אמיתית, התנגן פה ושם ב-88פמ לפני כמה שניםץ

  • צ’מע, נתקלתי בבלוג שלך כבר מזמן אבל לא קישרתי אותו אליך.
    זה בלוג מוזיקה ממש אבל ממש מעולה!
    כבוד.

    נתראה ביומולדת 😉

  • אני מקווה שכל הלהקות אינטרפול האלה ימצאו מעטפת חדשה למוזיקה שלהם. זה ממש חבל כי יש לא מעט שירי פופ טובים שכאלה, כולל הליו סיקוונס, אבל לעטוף את זה באינטרפול נותן לנו שוב את אותו הטעם המאוס. די, מספיק, נמאס. אני מקווה שעם חלוף העשור יזכרו בלהקות אחרות שאפשר לחקות (נירוונה?).

    אגב, ממליץ בחום גם על השיר של בריטיש סי פאוור שקרוי לייטלי:
    http://www.youtube.com/watch?v=QIUtK_zP24w