טאפאס וטאפאס

בלוג מוזיקה ונשנושים

טאפאס וטאפאס header image 2

להתראות נעורים

27 בApril, 2010 מאת נמרוד

למספרים אין משמעות, וימי הולדת הם סתם עוד יום. ועדיין, עם העובדות אי אפשר להתווכח – הפוסט הזה הוא האחרון שנכתב כשאני בשנות ה-20 שלי. השבוע אני אהיה בן שלושים, והעובדה שאני לא שקוע במרה שחורה היא אות מופת למנגנוני ההדחקה היעילים שלי. בינתיים, מסביבי, גם כמה מהלהקות האהובות עלי מתבגרות. אלו שהיו מופת של יצירתיות מתפרצת בתחילת ואמצע העשור הקודם הופכות אט אט לצל חיוור של מה שהיו פעם. כמובן שכישרון ענק לא הולך לאיבוד ביום אחד, וגם ביום חלש יש להם לעיתים הרבה יותר מה להציע מאשר להרבה מהטוענים לכתר שסביבם. אבל האזנה לאלבום החדש של הניו פורנוגרפרס, לדוגמא, עושה לי בעיקר חשק להאזין לכמה מקודמיו.

למען האמת, העובדה שהפורנוגרפרז עדיין ביחד היא כמעט בגדר נס. כמה להקות מצליחות להתקיים בהרכב בו הגיטריסט וסולן המשנה (דן באייר) הוא אחד מאמני האינדי העסוקים בעולם, בעוד סולנית המשנה (נקו קייס) היא זמרת אלט-קאנטרי שמוכרת יותר אלבומים מלהקת האם וכל פרוייקטי הצד של חבריה ללהקה ביחד? ועדיין, כנגד כל הסיכויים, מצליח קרל ניומן לאסוף סביבו שוב את לחבר את הקצוות הללו לעוד אלבום של הקולקטיב שהיה, עד לפני כמה שנים, אחת הלהקות הטובות בעולם. לא שאין פה למה להקשיב – ניומן הוא עדיין כותב שירים גאוני, הקול של באייר עדיין מעביר בי רטט, והחיבור ביניהם לבין ניקו קייס עדיין מושלם. ועדיין, אין ספק שלא מעט מהפאוור נמוג מהפופ של הפורנוגרפרז, וגם אם לפחות משמיעה ראשונה נראה שמדובר באלבום טוב יותר מקודמו, הוא עדיין רחוק ממה שאפשר לצפות מאחת הלהקות עמוסות הכישרון על הפלנטה.


The New Pornographers – Your Hands (Together)


The New Pornographers – Crash Years

להקת החודש האמיתית

שאלת ה”להקה האהובה” היא שאלה עמוסת אמוציות אצל חובבי מוזיקה רבים. אבל אצל האישה שעימי אין שמץ של התלבטות בסוגיה – דבר לא יחצוץ בינה לבין החיות השעירות שלה. ועדיין, שאלת האלבום האהוב נותרה פתוחה. ועל כן, על מנת להגיע להכרעה, האוטו שלנו ניגן בחודש האחרון סופר פארי אנימלס כמעט ללא הפסקה. Radiator, Guerilla ו-Rings Around The World היו המועמדים העיקריים. Phantom Power ו-Love Kraft הושמעו בהנאה, אם כי היה ברור שהם משתרכים מעט מאחור. את Hey Venus וצפונה אפילו לא העלנו לשלב המוקדמות.

זהות הזוכה לא הוכרעה, אבל האזנה מרוכזת לשיאי הדיסקוגרפיה של הפארי אנימלז הביאו אותי לתובנה ברורה – כשאלו היו בשיאם, לא הייתה להקה מוכשרת מהם בעולם. יש כמה להקות שמסוגלות להתחרות במידת האהבה שלי לחיות השעירות, בעיקר כיוון שהם לוחצות אצלי על כפתורים רגשיים, על נקודות אסתטיות, שאליהם הלהקה הוולשית לא מגיעה. אבל אין עוד אף להקה שמצליחה ליצר שירים ששומטים את הלסת שלי שוב ושוב, גם אחרי ששמעתי אותם עשרות ואולי מאות פעמים, בתהיה “איך לעזאזל הם עושים את זה?”. לפני שאתם מתווכחים הקשיבו לחמישה שירים, שנבחרו כמעט באקראי, אחד מכל אלבום של עידן הזהב של הפארי אנימלז – גם אם לא תסכימו איתי בסופם, ההנאה מובטחת.


Super Furry Animals – Hermann ♥’s Pauline


Super Furry Animals – Northern Lites


Super Furry Animals – Receptacle for the Respectable


Super Furry Animals – Liberty Belle


Super Furry Animals – Frequency

הידד (א) – כרטיסי הטיסה נקנו, חדר המלון הוזמן, כרטיסי הכניסה נקנו – גם השנה אנחנו נוסעים לפרימוורה סאונד, והפעם לפסטיבל כולו. סופר פארי אנימלז לא יהיו שם. הניו פורנוגרפרז דווקא כן. וגם Spoon וגריזלי בר והפיקסיז ועוד עשרות אמנים שמעליהם זורחים פייבמנט כחלום לא יאומן שהתגשם – כמתנה הטובה ביותר שיכלו האוזניים שלי לקבל לכבוד יום הולדתן השלושים.

הידד (ב) – בניגוד להגיון הקובע שהצלחות אסור לנסות ולשחזר, את יום ההולדת שלי אחגוג גם השנה במסיבה, שתכלול גם הופעה, על גג במרכז תל אביב. מי שמעוניין לשמוע פרטים נוספים, מוזמן לפנות אלי במייל.

עוד טעימות:

תגיות:   · · · · · · · · 8 תגובות

השאר תגובה

8 תגובות עד כה ↓

  • פרימוורה סאונד – היר ווי קאם אינדיד 🙂
    מזל טוב נימיק!

    נטלי

  • וואו, מזל טוב וסחטיין על הטיסה לפסטיבל. אני כ”כ מקנא!

    דווקא אצלי Love Kraft עולה לגמר בלי למצמץ, יש שם שירים מדהימים (ולהתחיל אלבום עם הספלאש מים הזה זה אדיר).
    איכשהו אני מקווה שבאלבום הבא הם יעשו אסופת בלדות. אמנם הם להקה מטורפת, אבל הבלדות שלהם מעולות לדעתי. באלבום האחרון הם אמרו שהם לא הכניסו את הבלדות, כלומר יש בלדות במגירות.
    טוב, חפרתי. מזל טוב!

  • מזל טוב ומלא קנאה ממני: על הפסטיבל, מסיבת יומההולדת ועל הגיל – 30. הגיל שהרגשתי שהוא עוד קטן עליי ושאני צריך קצת יותר. עכשיו יש לי קצת יותר מידי ואין למי להחזיר. מזל-טוב !

  • […] החצי חגג יום הולדת שלושים. הוא אמנם כבר לא בשנות העשרים לחייו, אבל ללא ספק בכלל לא […]

  • היתה אחלה מסיבה!
    החיות מילר היו כיפיים ואני בהחלט הולך להופעה שלהם עם דני הדר.
    השיר האהוב עלי של הסופר-חיות: run christian run , אחרי זה demons.
    rings ו phantom הם האלבומים האהובים, למרות שאף אלבום שלהם לא אחיד ברמתו.

    ושוב, מזל טוב, בריאות והופעות מרגשות!

  • […] המקרה העצוב של Tapes N’ Tapes כבר נדון כאן, כך גם המקרה הפחות עצוב של The New Pornographers. דה נייף החליפו את הטכנו המושלם שלהם […]

  • פרימוורה! נחמד לראות עוד ישראלים הולכים לפסטיבל הזה.
    אנחנו אמורים לנחות בברצלונה באיזור ה-11:30, ב-26.5. מתכננים ללכת גם להופעה של !Los Campesinos במועדון ההוא..
    יש המלצות לטאפאס ברים? 🙂