טאפאס וטאפאס

בלוג מוזיקה ונשנושים

טאפאס וטאפאס header image 2

חתולה מקסימה עם שלושים אחוזי אובדן שמיעה מחפשת בעלים אוהב ובעל חוש קצב

27 בSeptember, 2008 מאת פינקי

נמרוד מתופף.

בעצם, אני אנסח את עצמי מחדש. לנמרוד יש מערכת תופים. פעם בשבוע הוא חוזר משיעור תיפוף, שם במערכת איזה שיר רקוב שהמורה החליט ללמד אותו (השבוע, למרבה הזוועה, מדובר ב-Plush של Stone Temple Pilots), ומתחיל להרביץ על המערכת בסדר אקראי שהקשר בינו לבין השיר שמתנגן ברקע מקרי בהחלט. ברוב המקרים השכן מלמטה, שאלוהים יברך אותו, מגיע להפסיק את הסיוט אחרי רבע שעה או עשרים דקות של סבל, אבל לפעמים אין לי ברירה ואני נאלצת לחסום את הזוועה בגופי.

פינקי עוצרת את הזוועה בגופה

זאק היל, לעומת זאת, הוא מתופף שבהחלט הייתי שמחה לנמנם לו מתחת למצילות. הטכניקה המושלמת והסגנון היחודי שלו הביאו לו כמה וכמה חסויות מיצרני תופים וכלי הקשה – לא רע בשביל בחור שמנגן בהרכבי שוליים כמו “Hella”, “Holy Smokes” ו-“Team Sleep” – לא בדיוק מודל לחיקוי שאליו נשואות עיניהם של ילדים עם חולצות של לארס אולריך שחולמים למרר את חייו של השכן מלמטה.

אלבומי סולו של מתופפים, לעומת זאת, הם בדרך כלל רעיון רע במיוחד. בעיקר מנקודת מבטם של מאזינים כמוני, שטכניקה טהורה וחסרת לב גורמת להם לפיהוק מתמשך. ואכן יש לא מעט רגעים באלבום הסולו הראשון של זאק היל, Astrological Straits, בהם התיפוף העל אנושי והבלתי פוסק שלו גורם בעיקר לכאב ראש בלתי נסבל. מומלץ, לדוגמא, לדלג על Uhuru שנשמע כמו “Drum’s Not Dead” על ספידים ובלי טיפת נשמה.

למרבה המזל דאג היל לארח באלבום לא מעט אמנים מצוינים (ביניהם No Age, לס קלייפול מפריימוס, צ’ינו מורנו מדפטונז/טים סליפ), שמצליחים, בחלק מהשירים, לתת פייט הגון למתקפה הבלתי פוסקת של היל, ולייצר קטעים שמתעלים הרבה מעל לאורגיית התיפוף שניתן היה לצפות לה. התוצאה, גם אם לא אחידה ברמתה, טובה בהרבה מהאלבום האחרון והמארס וולטאי להחריד של “Hella”, להקת הבית של היל. משהו טוב להטביע בו את יגוני עד שמודיעת האימוץ שלי תענה.


Zach Hill – Dark Art


Zach Hill – Keep Calm And Carry On


Zach Hill – Stoic Logic

עוד טעימות:

תגיות:   · · · · · · · · · 3 תגובות

השאר תגובה

3 תגובות עד כה ↓

  • יש מצב שתחלוק את האלבום עם נדכאי העם?

  • פוסט חמוד ביותר, אבל אני לא מסכים עם שני דברים:

    1. האירוחים השונים לא מצליחים להציל את האלבום ולטעמי ולצערי הוא די מאעפן וצפוי במאעפניותו. למעשה מאז האלבומים הראשונים והמופלאים (אם אתם אוהבים רעש מאורגן יחסית) של HELLA (איך כדאי לכתוב את זה בעברית?) הוא עושה בעיקר קקה.

    2. יש לא מעט אלבומים של מתופפים שהם מצויינים, לטעמי. ג’ק איירונס הוציא מתישהו אלבום נחמד מאוד, דייל קרובר מהמלווינס מוציא אלבומים תחת השם Altamont שהם גם נחמדים, ומי שבאמת מומלץ זה מאט קמרון האלילי, שהיענו-הרכב Wellwater Conspiracy הוא בעצם פרוייקט הסולו שלו.

    המון בהצלחה עם החתול!