טאפאס וטאפאס

בלוג מוזיקה ונשנושים

טאפאס וטאפאס header image 2

חתולים, טילים ורוקנ’רול

26 בNovember, 2012 מאת נמרוד

במשך שבוע המלחמה ניסתה להיכנס לתוך חיי, לגרום לי לפחד לשלומי. אבל גם כשמצאתי את עצמי רץ לחדר המדרגות עם חבורה של שכנים מבוהלים או רץ מתחנת האוטובוס להתגודד עם שאר הנוסעים מאחורי הבניין הקרוב, עדיין הכל נראה לי כמו משחק. כמו ילד בן 5 שההורים מנסים להלהיב אותו עם תחרויות של מי מגיע הכי מהר למרחב המוגן כשהסירנות נשמעות. ורק אוטובוס מעושן שנראה מחלון המשרד הצליח לשרוט קצת את הזגוגית שהפרידה ביני לבין העולם.

ובכל זאת, מצאתי את עצמי כל סוף השבוע הקודם בבית עם אישה מעט מבוהלת וחתולים שתקעו בנו מבט זועף בכל פעם שנזרק במפתיע לתוך ארגז והוצאו לחדר המדרגות. והאלבום ששמעתי הכי הרבה בשבוע הזה הוא Who Needs Who של Dark Dark Dark. המוזיקה העדינה והשברירית שלהם הייתה הדבר המושלם להרגעת עצבי הלא-רופפים. ומעניין שהפעם הקודמת שהקשבתי להם הייתה גם היא בנסיבות של רוגע בעיתות משבר.

 

סוף השנה מתקרב, ואיתו סיכומי השנה. והדבר הראשון ששמתי לב אליו הוא המחסור הבולט ברוק גיטרות בפלייליסט שלי השנה. אני לא מתכוון לרוקנ’רול – מבחינתי, כמעט כל המוזיקה שאני שומע היא ברוחה רוקנרול, גם אם הגיטרה כמעט לא משחקת בה תפקיד, או אפילו לא קיימת בכלל. אבל מעטים האלבומים שסחפו אותי השנה באמצעות גיטרות ודיסטורשן. אלבום הבכורה של Fantasy Rainbow, גם אם לא יכנס לרשימת אלבומי השנה, הוא פיצוי קטן על החוסר הזה. אוליבר קט, הילד בן ה-19 שמאחורי האלבום הזה, כותב את סוג השירים שרק מי שעוד לא נכנס לעשות השלישי לחייו יכול לכתוב: אישיים, חשופים ומלאי פאתוס ותמימות. בדרך כלל אין לי ממש כוח לאלבומים מהסוג הזה, אבל הכתיבה של קט היא לפרקים מצויינת ממש, והמלודיות פשוטות ולעיתים נהדרות. ומאוד ייתכן שיש כאן פוטנציאל לאמן גדול באמת, אם הוא רק ידאג להיפטר מהפסבדונים הנוראי שבחר לו.

 

אמן גיטרות ותיק הרבה יותר הוא כריס ברוקואו, שמוכר בעיקר כסולן כמתופף של Codeine, שהתקיימו לזמן קצר בתחילת שנות ה-90 והתאחדו שוב לאחרונה. למרבה הצער, הצלחתי למצוא רק שלושה שירים מתוך האלבום החדש שלו, שבהחלט משאירים טעם של עוד.

ולסיום – שני דברים למדתי בחיי: לא לאכול מנה שניה של סביח, אפילו אם ממש מתחשק, ולהקשיב להמלצות המוזיקליות של שחר ממונוקרייב – בוודאי כשאחת כזאת מופנית ישירות אלי. המון להקות יצאו מברוקלין בשנים האחרונות, והרבה מהן ייצרו הייפ סתמי שיצר שם רע לסצינה המקומית. Takka Takka, עם הצליל הצנוע אך היצירתי שלה, בהחלט נמצאת בצד הטוב של המתרס.

תגיות:   · · · · · · · · 2 תגובות

השאר תגובה ל ארז.ס (Cancel)

2 תגובות עד כה ↓

  • כריס ברוקואו הוא המתופף של קודאין, וקודאין היא אחת משתי ההופעות הכי טובות שהייתי בהן השנה.

    • תודה! ראיתי אלבום סולו של אחד מחברי הלהקה, וישר הסקתי שהוא הסולן – אני אשתדל לבדוק את הדברים האלו בפעם הבאה…

      את קודאין שמעתי בחטף אחרי שקראתי שבחים סביב האיחוד שלהם. אני אשתדל למצוא הזדמנות להקשיב להם שוב.