טאפאס וטאפאס

בלוג מוזיקה ונשנושים

טאפאס וטאפאס header image 2

מחוץ לאור הפלורסנט

7 בDecember, 2011 מאת נמרוד

בהתאם למדיניות של מקום העבודה החדש, אני נאלץ לסיים את ימי החופש הבלתי צבירים שלי עד סוף השנה. רובם יוקדשו לחופשת סוף שנה בלונדון (אם כבר חורף, אז שתהיה אווירה חורפית אמיתית. ושופינג). ובכל זאת, מצאתי את עצמי השבוע בסיטואציה לא מוכרת לעכבר משרדים שכמוני – לבד ביום חופש ספונטני, ללא תוכניות של ממש. הבחירה נפלה על חוף הים, להנות מקצת שמש חמימה שמאירה את הבלוף שנקרא חורף ישראלי.

אי שם באמצע הדרך קלטתי שאני על האוטובוס הלא נכון. אבל אין אוטובוסים לא נכונים ביום שכזה. ובכל מקום שתנחת בו בעיר תמצא חנות להיכנס אליה, מודעה מוזרה להסתכל עליה, ובניינים מלאי מרפסות צבעוניות מכל כיוון. שעה מאוחר יותר הגעתי לחוף פרישמן הריק עם כוס קפה קר במחיר מופקע ביד. קורא ספר, שומע מוזיקה, ומאושר כמו שיכול להיות רק מי שיודע שכל מכריו יושבים באותו זמן במשרד, בוהים במחשב בעיניים מתות.

רביצה משמחת שכזו בהחלט מורידה מהביקורתיות שלי כלפי המוזיקה אותה אני שומע. כך שגם EP הבכורה החביב אבל הסטנדרטי להפליא של High Highs האוסטרלים הצליח בהחלט לשמח אותי. הרליס הקצרצר הזה מצליח בסופו של דבר להפתיע עם Horses, שיר שנוטש את הדרים פופ של קודמיו לטובת עבודת גיטרה מהירה שמזכירה בעיקר את ה-Dodos.

המשך היום היה שייך ל-A.A. Bondy – סינגר-סונגרייטר מעדת העדינים-אך-לא-מתבכיינים (Tom Vek, Ty Segall) החביבה עלי לאחרונה. מלבד שניים-שלושה שירים טובים מאוד, האלבום הזה שכיח למדי. אבל כמו שאמרתי, הוא פשוט תפס אותי ביום טוב.


A.A. Bondy – Drmz


A.A. Bondy – The Heart Is Willing

ואם כבר הזכרתי את Ty Segall – את השם שלו פגשתי לראשונה דרך “הקוף עם התוף”. אני קורא לא מעט בלוגי מוזיקה ישראליים, אבל מאז ששחר תלה את המקלדת, אין הרבה כאלו שמצליחים לקלוע לטעמי פעם אחרי פעם. אבל בזמן האחרון, כמעט כל פוסט של יעל היה עבורי זהב טהור. הפעם היא עשתה את זה עם syd matters, שללא ספק היו הדבר הטוב ביותר ששמעתי השבוע. יעל טוענת שהם מזכירים לה את Grizzly Bear – אז מי אני שאתווכח.

Syd Matters


Syd Matters – Hallalcsillag


Syd Matters – Hi Life

עוד טעימות:

תגיות:   · · · · · · · · · 4 תגובות

השאר תגובה

4 תגובות עד כה ↓

  • בזמן האחרון אתה כותב בעיקר על מוזיקה “סבירה”, מתי תביא לנו משהו שבאמת ידהים אותנו?

    סתם לא מוצא מה לשמוע?

  • מסכים איתך בהחלט. עוד לא הגעתי לרמת היאוש של ידידי עידו שחם, אבל השנתיים האחרונות בהחלט היו שחונות מבחינתי. האלבום של Future Islands מהפוסט הקודם הוא בהחלט אחד מאלבומי השנה שלי, וגם זה של Peggy Sue מצויין. אבל אין פה משהו שיזכר אצלי עוד שנים, ובטח לא משהו ברמה של אלבומי השנה של 2005-2009.

    • שמע, היו הרבה סיבות שהפסקתי לכתוב ואם יש מעט סיבות שאחזור אתה אחת מהן. נשארו לי בערך 3 אנשים שבאמת היה אכפת לי לחלוק את המוזיקה והיה איתם דיאלוג אמיתי.
      אני עדין מחפש את הדרך לחלוק את מעט המוזיקה החדשה שאני מוצא עם מעט האנשים שחשובים לי. אם נפגש כשתהיה בלונדון ארשום לך את ההמלצות שלי על התחתית של הבירה.

  • קבענו. על כל תחתית בירה שאתה ממלא בניים דרופינג אתה מקבל עוד בירה עלי.