טאפאס וטאפאס

בלוג מוזיקה ונשנושים

טאפאס וטאפאס header image 2

בסינכרון מושלם (שירים משלושה עשורים)

16 בJanuary, 2010 מאת נמרוד

זה היה עשור קצת מוזר לפליימינג ליפס. אולי הלהקה נכנסה לטראומה מהיחס החם שזכו לו בסוף שנות התשעים, מנהרות הדיו וקערות הריר שנשפכו ע”י המבקרים על The Soft Bulletin, שהצליח להתברג למקום גבוה במיוחד בהרבה מסיכומי העשור ההוא. אחרת קשה להסביר איך הלהקה העבירה 99% מהעשור הנוכחי בשקט יחסי ואז, במרחק יריקה מסופו – מרחק שבוודאי פגע במיקום האלבום המורכב הזה בסיכומי השנה והעשור – הם משחררים את מה שיזכר כנראה כאלבומם הגדול ביותר מאז שנות התשעים.

אז נכון, Yoshimi Battles the Pink Robots היה מצויין, ואת At War with the Mystics שמעתי כמה פעמים מתישהו. אבל שניהם נשמעו מתונים מדי, צפויים מדי – בוודאי כשמדובר בלהקה שמטפחת תדמית של אחת הלהקות המוכשרות בעולם, ובוודאי כשעשרות להקות שהושפעו מהליפס פרצו את הגבולות רחוק יותר ויותר מדי שנה. והנה, רגע לפני שהמבקרים מטילים את רגב העפר הראשון בגופה החמה, הם מראים סוף סוף שהתדמית הזו לא חסרת כיסוי.

EMBRYONIC

לעדר מעריצי יושימי אני ממליץ להקשיב ל-Embryonic  פעם, פעמיים ושלוש. לא בטוח שתאהבו את מה ששמעתם, אבל נראה לי שתסכימו שמדובר בקפיצת המדרגה הראשונה של הליפס מאז The Soft Bulletin – כזאת שתרחיק אותם מאלפי היושימיז שהנפיקו אלפי חקיינים ומושפעים. אני עדיין לומד להתרגל לאלבום המרשים והמאתגר הזה, אבל כבר עכשיו אני משוכנע שהוא ישאר עימי הרבה אחרי שכל דובי הגריזלי והפנדה יפרחו מראשי. מי שאמר שאת סיכומי העשור צריך לעשות עשור מאוחר יותר התכוון לאלבום הזה בדיוק.


The Flaming Lips – Convinced Of The Hex


The Flaming lips – The Sparrow Looks Up At The Machine


The Flaming lips – See The Leaves

מארבע יוצא אחד.

ואם כבר מדברים על הפליימינג ליפס, הרי שבנוסף לשלושת אלבומיה בעשור הזה ישנו עוד אלבום, שאמנם יצא בשנות ה-90 אבל זוכה לחיים חדשים במאה ה-21. הכוונה כמובן ל-Zaireeka, אלבום הקונספט של הליפס שיצא בשנת 96 במארז של ארבעה תקליטורים, כל אחד מהם מכיל ערוץ קול נפרד של אותה היצירה, שנועדו להשמעה סימולטנית על ארבעה נגני תקליטורים נפרדים. דווקא חוסר הדיוק של נגני התקליטורים – זה שמונע לסנכרן את כל ארבעת הערוצים בצורה מושלמת – היא זו שקסמה לויין קוין, בתקווה שכל השמעה של האלבום תהיה ייחודית, בלתי חוזרת.

flaming lips

לא מעט מבקרים תקפו, די בצדק, את הקונספט המשונה של האלבום – אפילו פיצ’פורק הגיבו עם 0.0 נדיר וגינוי האלבום כ”מגוחך”. המעריצים, מצידם, נחלקו לאלו שפשוט נתעלמו מהאלבום המשונה הזה לאלו שאספו מכל הבא ליד ערימות של מערכות סטריאו וחומרים מעודדי האזנה ואירגנו מסיבות האזנה המוניות שבהם התנגנו ארבעת הדיסקים ברמות שונות של סנכרון משורות של בומבוקסים מקרקשים.

אבל קצת יותר מעשור מאוחר יותר הכל פשוט הרבה יותר. ממש כפי שהמיקסטייפ הפך מעבודת נמלים שוחקת סלילים ומתנה רבת משמעות לאוסף של פעולות העתקה והדבקה פשוטות, כך גם האתגר הטכנולוגי של Zaireeka הולך ונעלם, והאלבום האבוד הזה זוכה לחיים חדשים. מה פשוט יותר מלערבב את ארבעת הערוצים במחשב, להניע אותם קדימה ואחורה ולהאזין לכל האפשרויות הגלומות באלבום הזה?

ואכן, לא במפתיע, באינטרנט קל למצוא מיקסים מלאים, בסינכרון מושלם, של ארבעת התקליטורים. נכון, Zaireeka מעולם לא נועד להישמע בתיאום מושלם – כל הקונספט מבוסס על סטיית התקן – אבל חייבים להודות שזה קל הרבה יותר מלמצוא שלושה חברים משועממים מספיק שיסכימו לגרור לביתך את מערכת הסטריאו שלהם. איך זה נשמע? איטי, פרגמטי מאוד – גם במיקס מושלם ההבדל בין הרצועות השונות נשמע היטב. החיבורים רופפים, אבל התווים הארוכים מאפשרים לרצועות לנחות זה על גבי זה בנחיתה רכה. זה לא הגדול באלבומי הליפס, אבל זאת האזנת חובה לכל מעריץ של הלהקה.

למעשה, יש סיכוי טוב ש-Zaireeka הקדים את זמנו. שבעתיד הקרוב נקבל את האלבומים שלנו עם חלוקה לרצועות ושפע רצועות בונוס – מה שיאפשר לנו, לדוגמא, להוסיף את הבס לווייט סטרייפס, להאזין לקולה המקורי של Fever Ray או להעיף את היפנית המעצבנת מדירהוף. כמובן שהכל יהיה אז דיגיטלי, מדויק, ונגיש בהקלקת עכבר – רחוק מהחזון של הליפס, שראו בעיני רוחם ארבעה חברים שעוצרים את נשימתם ולוחצים בו זמנית על כפתור ההשמעה.


The Flaming lips – Riding To Work In The Year 2025 (Your Invisible Now)


The Flaming lips – The Train Runs Over The Camel But Is Derailed By The Gnat

חוד החנית

וסינגל חדש ל-The Knife, מתוך אלבום כפול שהולך וקרב. זה לא מקצבי הטכנו של אלבומם הקודם, וגם לא האלקטרוניקה הקודרת של Fever Ray. במקום זה אנחנו מקבלים שיר שנשמע כמו פורטיסהד עם זמרת אופרה, מתוך אלבום שכולו תחת קונספט אופראי. במפתיע, זה מצליח להיות מרהיב ולא לשעמם לכל אורך אחד עשר הדקות של השיר. ועדיין, אני לא משוכנע שאצליח לעמוד באלבום כפול עם עוד 14 קטעים כאלו. בכל מקרה, בין אם The Knife עשו לכם את זה עד היום ובין אם לא – את הדבר הזה אתם חייבים לשמוע.

Colouring of Pigeons by The Knife

עוד טעימות:

תגיות:   · · · · · 4 תגובות

השאר תגובה ל מיליארד קשרי גומלין (או: אלבומי השנה) (Cancel)

4 תגובות עד כה ↓