טאפאס וטאפאס

בלוג מוזיקה ונשנושים

טאפאס וטאפאס header image 2

הפיצ’פורק תמיד צודק (כשהוא לא טועה).

17 בOctober, 2008 מאת נמרוד

אפשר להבין את תחושת המיאוס ההולכת וגוברת של אנשים רבים מפיצ’פורק מדיה. כשכל כך הרבה מוזיקה טובה בעולם זוכה להתעלמות או לזלזול מצוות המבקרים של האתר, ושכל כך הרבה הייפים מופרכים מופרחים לחלל האוויר – אפשר להבין למה מגזין המוזיקה הוותיק נחשב בחוגים רבים כרלוונטי בערך כמו חצילים בטעם כבד.

אני עדיין שומר חסד נעורים מסויים לפיצ’פורק – גם כי לא מעט מההשכלה המוזיקלית שלי, בימים שקדמו לפיצוץ האוכלוסין הבלוגוספרי, ספגתי ממנו, וכיוון שפלצני ואלטיסטי ככל שתחשיבו אותו –  הטעם של האתר עקבי מספיק על מנת להיות ראוי להערכה. אפשר להבין, לדוגמא, למה בשנה בה השכפול והשירבול נעשו כמעט בלתי נסבלים, פיצ’פורק בוחרים שלא להתלהב מהחגיגה הססגונית אך הריקנית של MGMT, ומעדיפים הרכבים יותר מקוריים (גם אם בעיני קצת משעממים) כמו Vampire Weekend או Fleet Foxes. את ההתלהבות מ-Vivian Girls, דרך אגב, יצטרכו עדיין להסביר לי.

לכן התאכזבתי לראות את הקטילה הגורפת שקיבל באתר “Loyalty to Loyalty”, אלבומם השני של “Cold War Kids”, בשורת טיעונים כגון הקול של הסולן, מחסור בעוגנים או מאומצות יותר – כולם, אם תשאלו אותי, מגוחכים להפליא – בעיקר שילדי המלחמה נשמעים בעיקר כמו גרסא קצת יותר רצינית וקצת פחות מוכשרת של Spoon הנפלאה, אחת מהלהקות המפוצ’פרקות בעולם.

cold war kids

האמת שמדובר בעניין של אמונה – וכשנתן ווילט, הסולן של הילדים שר “Something is not right with me”, זה אולי נדוש להפליא, אבל אני לא יכול שלא להאמין לו. וכשאתה מאמין למישהו, אתה מסוגל לסלוח לו גם על החסרונות. ובשנה בה גם כמה מהאלבומים הטובים ביותר משאירים אחריהם טעם רע של זיוף ויומרנות, ואפילו בחילה, כאבחנתו המדויקת של שחר, האמונה הזאת היא מצרך נדיר.

פינקי מאזינה לסיגר רוס ופינקי מוסיפה – אם כבר משתלחים בחבורת הפלצנים של פיצ’פורק זאת הזדמנות טובה להמליץ על האלבום החדש של Castanets, הלא הוא ריימונד רפוסה המטאליסטי למראה. האלבום, City Of Refuge שמו, הוקלט במוטל נידח בנוואדה והמדבריות המרוחקת שלו חרצה בו חריצים עמוקים – קצת כמו צלקות המסע של האלבום האחרון של בראקאן. אכן מדובר, כפי שאמרו בפיצ’פורק, באלבום שסובל מחוסר מיקוד מסויים, אבל עם שירים כמו Prettiest Chain או Glory B הוא ראוי בוודאי לציון גבוה יותר מ5.6. מזל שיש את קסטות מיקס קטנות שיחזירו עטרה ליושנה.


Cold War Kids – Against Privacy


Cold War Kids – Welcome to the Occupation


Castanets – Prettiest Chain


Castanets – Glory B

 

הבלוג יוצא לחופשה של שלושה שבועות לרגל טיול במזרח – ד”ש וחיבוק אוהב לפנדה בר והקולקטיב בשמי.

עוד טעימות:

תגיות:   · · · · · · · · · · · 7 תגובות

השאר תגובה

7 תגובות עד כה ↓

  • תחזור במהרה, יש סיבה טובה…

  • אינשאללה! מהפה שלך למונוקרייב

  • פיצ’פורק היה מאוס מאז רגע הולדתו.
    חבל שדור של בלוגרים צעירים (רק צעירים) נפל ברשתו.

    כמו שכתבת, חבל שהפיצו המון להקות הייפ מופרחים ומופרכים.

  • מסכים עם כל מה שנאמר.
    אני חייב לפיצ’פורק הרבה, אבל בשנים האחרונות זה פשוט לא זה.

  • מוקי – אין לי בעיה עם הטעם המוזיקלי (המנומק בהחלט, והחופף בחלקו לשלי) של פיצ’פורק. הבעיה העיקרית שיש לי איתם כיום הוא חוסר היכולת לפרגן – אם הוצאות מחודשות של סוניק יות’ או פייבמנט זוכות לציון 10 (מוצדק בהחלט) – למה שהאלבומים הדפינטיביים של העשור (על פי פיצ’פורק) – ליארז/אל סי די סאונדסיסטם/טי וי און דה רדיו – לא יקבלו ציון דומה? למה צריך להכיר בדברים האלו רק עשור מאוחר יותר?

  • גם אני אוהב את Cold War Kids החדש, אפילו הכנתי פוסט אבל טרם הספיקותי… . תהנה מהטיול במזרח. אני מקווה שזה יפתח לך את הצ’אקרות, ושתחזור גם עם חוויות מוזיקליות.

  • […] בי זכרונות דווקא מהאלבום החביב אך הנשכח של Cold War Kids, שכבר זכו פה להשוואה ל-Spoon. בכל מקרה, גם כאן תמצאו אלגנטיות פשוטה, בשילוב עם כתיבת […]