טאפאס וטאפאס

בלוג מוזיקה ונשנושים

טאפאס וטאפאס header image 2

מה עם איזה שיר ישן לכבוד השנה החדשה?

10 בJanuary, 2009 מאת נמרוד

מאז הקמת “טאפאס וטאפאס” אני זוכה לשפע של חיזורים מצד אנשי תעשיית המוזיקה, מוזיקאים ובאי כוחם. ביקורת חיובית בטאפאס וטאפאס יכולה, כידוע, לחרוץ את גורל הקריירה של האמן. הנה, לדוגמא, גרף קריירה אופייני (לחצו להגדלה):

 גרף מכירות אופייני

מה צריך, אם כך, לעשות אמן שרוצה להתחבב על אוזני?

אמנם יש הרבה דרכים לכתוב שירים שיתפסו את תשומת ליבי – אני אוהב שירים עצובים ושמחים, שקטים ומדממי אוזניים, מופקים להפליא ומוקלטים בטייפ ארבעה ערוצים – אבל הדרך הקלה ביותר, קיצור הדרך לאוזני, היא כנראה תחושת הדחיפות, אותה הרגשה של מסר בהול שמועבר בשיר, וחייב להיות מועבר דרכו באותו הרגע ממש. הכוונה איננה לאפוקליפטיות מהסוג המטאליסטי, בה העולם שבשיר חרב אבל המוזיקה של הלהקה נותרת יציבה ומדויקת שהייתה. הכוונה היא לדחיפות שמטלטלת את קולו של הסולן מבפנים, ושוברת את מקצבי התופים ואת צליל הגיטרה. כמו טחינה לאוכל  – רק תוסיפו קצת דחיפות מטלטלת לשיר בינוני, ותראו איך הוא משתפר בעיני פלאים.

 the drones

דחיפות כזאת קיימת, בצורות שונות, במוזיקה של Neutral Milk Hotel, ב-Source Tags and Codes, יצירת המופת היחידה של ה-Trail Of Dead, וב-Grounded השיר האהוב עלי כרגע (אני מחליף פעם בשנה, בממוצע) של פייבמנט. התחושה הזאת קיימת גם ב”Wait Long By the River and the Bodies of Your Enemies Will Float By”, אלבומם השני והנפלא של ה-Drones האוסטרליים, ששיר הפתיחה והסיום שלו עדיין רודפים אותי, שלוש שנים לאחר ששמעתי אותם לראשונה. תחושת הדחיפות הזאת נעדרת לחלוטין, למרבה הצער, מאלבומם החדש, Havilah, מה שמסביר מדוע אני אדיש כלפיו לחלוטין.

[audio:https://www.tapasntapas.com/wp-content/uploads/2009/01/Pavement-Grounded.mp3]
Pavement – Grounded

[audio:https://www.tapasntapas.com/wp-content/uploads/2009/01/The_Drones-Shark_Fin_Blues.mp3]
The Drones – Shark Fin Blues

[audio:https://www.tapasntapas.com/wp-content/uploads/2009/01/The_Drones-This_Time.mp3]
The Drones – This Time

פינקי מאזינה לסיגר רוס ופינקי מוסיפה –אם יש יצורים שחתול הבית הממוצע מוצא כבלתי נסבלים, הרי שאלו חתולים אחרים. לכן למרות שאני טיפוס מפרגן באופיי, אין דבר שקשה לי יותר מלפרגן לחתולה אחרת. ובכל זאת, סיכום השנה של “הממלכה של עוזה” הוא אחד המקוריים והמרעננים שפורסמו ברשת העברית. עוד לא הספקתי לשמוע רבע מהאלבומים שהוזכרו בסיכום, שרובם לא הוזכרו בשום סיכום שנה אחר שנתקלתי בו, אבל לפחות אלבום השנה של עוזה, Dark Horses של ה-Piano Magic הוא, כמובטח, קסם אמיתי.

[audio:https://www.tapasntapas.com/wp-content/uploads/2009/01/Piano_Magic-Dark_Horses.mp3]
Piano Magic – Dark Horses

[audio:https://www.tapasntapas.com/wp-content/uploads/2009/01/Piano_Magic-Vacancies.mp3]
Piano Magic – Vacancies

תגיות:   · · · · · · · 4 תגובות

השאר תגובה ל יאיר יונה (Cancel)

4 תגובות עד כה ↓