טאפאס וטאפאס

בלוג מוזיקה ונשנושים

טאפאס וטאפאס header image 2

חדש תחת השמש

11 בMay, 2009 מאת נמרוד

לא הייתי מגדיר את שחר כחבר שלי. נפגשנו רק פעם אחת, וגם אז הוא היה עסוק מדי בלנהל את ערב הלהקות הראשון של “מונוקרייב” מכדי להחליף איתי יותר מכמה מילים. חוץ מכמה פרטים בסיסיים בכמה שיחות מסנג’ר (שהלכו והתמעטו מאז שלשחר נולדו עיסוקים חשובים יותר) והפוסטים בבלוגים שלנו, אנחנו לא יודעים אחד על השני כמעט דבר. ובכל זאת, במובנים מסויימים, נדמה לי ששחר מכיר אותי טוב יותר מהרבה חברים קרובים.

טעם מוזיקלי, כך נדמה לי, הוא יחודי וקשה לחיזוי עוד יותר מאשר טעם באוכל, ספרות או קולנוע. כל כך הרבה מההתניות והתגובות שלנו למוזיקה חדשה מגיעות ממעמקים נסתרים של המוח – ועד שלאסט אף אם לא ימציאו את המכשיר שסורק את מוחך, כולל כל חוויות וטראומות הילדות והבגרות, כולל חבר הילדות שהשמיע לך בחטיבת הביניים את ניין אינצ’ ניילז ואת מוכר הדיסקים בבריסבן, אוסטרליה שהגיש לך בחרדת קודש עותק של Wowee Zowee, שמסוגל להפיק תובנות כגון “אם חבריך בבית הספר היסודי התנכרו אליך בחטיבת הביניים, בוודאי תאהב את מודסט מאוס” – אין תחליף לממליצים אנושיים.

לכן ממליץ אנושי, ועוד כזה שמסוגל לפענך כמעט במדויק את טעמך, ועוד כזה שגר בלונדון, מעודכן בסצינה המקומית והוא תמיד צעד לפניך במרתון הצלילים האינסופי – הוא נכס אמיתי. וגם השבוע לא הופתעתי כשעוד המלצה משובחת של שחר נכנסה לסטטיסטיקה.

הכוונה היא ל-Embrace אלבום הבכורה של Sleepy Sun, שיצא כבר ב-2008, אבל מתחיל לעורר הדים רק כעת. קשה לתאר את המוזיקה של הלהקה במילים – לא כי המילים הללו לא קיימות (פסיכדלי היא המילה הראשונה שקופצת לראשי, מרהיב היא השניה) – אלא כי המילים הללו כל כך נדושות ומשומשות, ואילו האלבום, גם אם הוא לא פורץ דרך בשום צורה, הוא כל כך מרענן ומשמח, שכל תיאור כזה יעשה לו עוול. נפלא לראות בימים אלו של מינימליזם והפשטה להקה שלא מפחדת מסאונד גדול וממעברים חדים – מרוקנרול שורשי מהסוג של My Morning Jacket, דרך מעין ליארז על סמי הזייה (במקום הסמים האלו שהופכים אותך לציני ומפוקח ומקווה שכולם יחנקו או יעלו בלהבות, שהליארז בדרך כלל נוטלים) ועד לאנימל קולקטיב עם הרבה יותר גיטרות.

Sleepy Sun
ואולי הדבר המשמח ביותר הוא שכל המגרעות של האלבום המצוין הזה הן כאלו שניתן לתרץ בבוסריות של אלבום ראשון – ההתעקשות להעביר בתשע דקות מה שניתן להעביר בחמש או שש, הפגנה של מיומנות טכנית היכן שנדרשת פשטות, או הבחירה לסיים את האלבום בבלדה “לפי הספר” שלא מתיישבת עם שום דבר ממה שבא לפניה – כך שבהחלט ייתכן שעוד צפויות לנו גדולות ונצורות מהלהקה הזאת. בינתיים, דיווחים ראשונים מהניכר מספרים שמדובר גם בלהקת הופעות משובחת שאמן, אמן (אם תרצה האישה) – אולי אזכה לראות בפרימוורה סאונד הקרוב.

[audio:https://www.tapasntapas.com/wp-content/uploads/2009/05/Sleepy_Sun-New_Age.mp3]
Sleepy Sun – New Age

[audio:https://www.tapasntapas.com/wp-content/uploads/2009/05/Sleepy_Sun-White_Dove.mp3]
Sleepy Sun – White Dove

פינקי מאזינה לסיגר רוס ופינקי מוסיפה – תקציר הפרקים הקודמים: להקה קמה בבוקר, הולכת לספר, יוצאת עם עיצוב שיער מהסוג שהיה מביך את רוברט סמית, מוציאה אלבום בכורה שמקבל ביקורות פושרות ברובו, מורידה את נטל הציפיות לאפס, מחכה שנתיים ומוציאה אלבום טוב בהרבה. העיתונות הבריטית, שמופתעת מהעובדה שהתוצאה היא לא משהו שצריך לשלוף מארגז חול עם כף מחוררת, הולכת לקיצוניות השנייה ויוצאת מגדרה מהתלהבות.

כמובן שכל דבר שהעיתונות הבריטית כותבת צריך לקחת בערבון מוגבל (ואז לשכוח לגמרי) – האלבום השני של The Horrors הוא לא נפלא כמו שאומרים כל אלו שממהרים לדחוף אותו לרשימת אלבומי השנה, אך המעבר החד בין הגראג’ הלא מאוד מוצלח של האלבום הראשון לשוגייזינג של האלבום השני עשה ללהקה פלאים. אפילו התסרוקות (העדיין מגוחכות) לא מצליחות למחוק את הרושם שגם אחרי שענני ההייפ הרעילים ישקעו, The Horrors תישאר להקה שבהחלט אפשר יהיה להתייחס אליה ברצינות.

[audio:https://www.tapasntapas.com/wp-content/uploads/2009/05/The_Horrors-Do_You_Remember.mp3]
The Horrors – Do You Remember

[audio:https://www.tapasntapas.com/wp-content/uploads/2009/05/The_Horrors-New_Ice_Age.mp3]
The Horrors – New Ice Age

תגיות:   · · · · · · 4 תגובות

השאר תגובה ל ג'וס (Cancel)

4 תגובות עד כה ↓

  • אני דווקא מסונכרן עם הטעם של פינקי 🙂 האלבום החדש של הזוועות לא רע, לא רע בכלל. הטראק הגרנדיוזי שסוגר אותו, “ים בתוך ים”, נתקע לי בראש לכמה ימים. יצאה לא מעט מוזיקה שווה מתחילת השנה, כנראה שלהקות מנסות לתקוע את היתד האחרונה בשנה האחרונה של העשור לפני שיגיע הטירוף של העשור הבא.

  • 1. ההתחנפות שלך לא מתקבלת, תפסיק לגנוב לי פוסטים.
    2. הלוואי והייתי יכול להגיד אותו דבר על ההמלצות שלך, אבל יש לך חרא של טעם במוזיקה. עם פינקי יש לי הרבה יותר שפה משותפת.
    3. ועם זאת, הזוועות לא עובדים בשבילי. מזייפים בצורה שמעודדת אותי להקים להקה.
    4. נחש את מי ל-א ראיתי היום בהופעה בגלל 5 ק”ג ילד עם גזים? נכון. סליפי סאן. יחי האבהות.
    5. מבטיח לך בירה ולפחות 10 דקות שיחה בביקור הבא. בוא ניקח את זה לאט…

  • Sleepy Sun באמת נשמע מבטיח.
    התכונה החשובה ביותר של בלוגר מוזיקה : טעם מוזיקלי התואם לשלך אך גם מרחיב לך אופקים.

  • אני ממש ממש נהנה מ- Sleepy Sun.
    חיכיתי למוזיקה.
    תודה.