טאפאס וטאפאס

בלוג מוזיקה ונשנושים

טאפאס וטאפאס header image 2

תקלה מופלאה

14 בJuly, 2008 מאת נמרוד

לא חסרים מוצרים שהתגלו כסיפורי הצלחה כלכליים כנגד כל הסיכויים, גם לא כאלו שכולם חזו להם הצלחה והתבררו ככישלון. אבל כמה מוצרים אתם מכירים, שלקחו טכנולוגיה מהפכנית של חברה פושטת רגל, הגו סביבה קונספט חסר ערך לשוק בלתי קיים, ומצאו את עצמם עם להיט שנמכר מכל הסיבות הלא נכונות?

אי שם בשנת 2004,  חברה זעירה בשם Sonic Impact, שמתמחה במוצרי אודיו ניידים, החליטה ליצר מגבר סטריאו נייד, שיכול לפעול גם על בטריות, ויתבסס על TA2024, שבב קטן, זול, ובעל נצילות גבוהה שמייצרת חברת Tripath. התוצאה הייתה מגבר סטריאו קטן, קל, ועלוב למראה בשם T-Amp, שנמכר בתחילה במחיר שווה לכל נפש של 20 דולר. ב-Sonic Impact שכחו כנראה שתי עובדות חשובות:

  1.  אף אחד לא זקוק לכזה מוצר. מי זקוק למגבר נייד, ששוקל 30 גרם (ללא 9 הבטריות שדרושות על מנת להפעיל אותו), אבל מתחבר לזוג רמקולים ששוקלים פי כמה וכמה ממנו דרך כבלי נחושת מסורבלים? בטח לא הערס שרוצה להציק באוטובוס עם הנגן הנייד (לשם כך הומצאו רמקולי המחשב הניידים, ומאוחר יותר גם הספיקר של הסלולארי) או מי שרוצה לשמוע גלגל”צ במשרד (לשם כך הומצאה מערכת המיני עם הפרו-אקולאיזר הצבעוני או הטייפ-דיסק). שוק הסטריאו בחלקים היה כבר אז כמעט מת בקרב הקהל הרחב (שעבר למערכות קולנוע ביתי), והפך לשוק של אודיופיליים וחובבי מוזיקה.
  2. ב-Sonic Impact אמנם לא חסכו אף מאמץ על מנת ליצר את המגבר המצ’וקמק בעולם – מהפלסטיק הזול של המארז, דרך יציאת האודיו הבודדת, וחיבורי הרמקולים שממש מתחננים להישבר עם כל לחיצה. רק דבר אחד כנראה לא נלקח בחשבון – השבב של Triapath, שסיפק רמת איכות אודיו הרבה מעבר למה שתג המחיר שלו מרמז.

t-amp

המכשיר הזעיר נראה כמו הדבר האחרון ששוק האודיופילים יאמץ לחיקו – שוק של לקוחות שלא מהססים להוציא אלפי דולרים לא רק על מגברים ורמקולים, אלא גם על פטיפונים, כבלים, מייצבי מתח וטיפולים אקוסטיים לחדר, ושלאפקט הרושם של הציוד היקר והמרשים יש בו משמעות אדירה. ובכל זאת, לאט לאט התגברה חרושת השמועות על מגבר בגודל כף יד שמביס במבחני האזנה מגברים שעולים פי מאה ויותר ממנו, עם ביקורות מהללות במגוון אתרי אודיו בארץ ובעולם (כולל כמה כאלו שנכתבו על סף דמעות).

ואני, שמעולם לא החשבתי את עצמי כאודיופיל, אבל שאפתי לשדרג את איכות שבה אני שומע מוזיקה מבלי להשקיע אלפי שקלים, רכשתי לעצמי אחד כשביקרתי בארה”ב לפני כשנתיים (עד אז מחירו כבר “האמיר” ל-30 דולר). את ההבדל באיכות היה אפשר להרגיש מהרגע הראשון – אבל רק כשהתאמתי לו זוג רמקולים איכותיים (גם אם זולים יחסית) הרגשתי את הקפיצה האדירה באיכות הצליל (לפחות ביחס למערכת החלקים מתחילת שנות ה-90 ששירתה אותי נאמנה עד אז).

רק לשם ההשוואה – הרמקולים, הזולים יחסית, (ראו תמונה עם פינקי משמאל) עולים פי 30 מהמגבר שמחובר אליהם,  גם מתאם המתח שמספק לו חשמל (שנמכר בנפרד – המגבר הרי נועד לפעול גם על בטריות) ובורר המצבים האנלוגי (למגבר עצמו יציאת אודיו בודדת) עלו כל אחד סכום דומה לזה של המגבר – למעשה אפילו על מתאמים לכבלי הרמקול הוצאתי יותר מעל המגבר עצמו. וזה כמובן כלום לעומת המערכות הפסיכיות להפליא,  המבוססות על המגבר הגמד תוצרת סין, שתוכלו למצוא בביקורות המקצועיות שקישרתי אליהם למעלה.

my tamp

את המגבר המדובר לא תוכלו למצוא בחנויות הקרובות למקום מגוריכם. הT-Amp אזל ממזמן מהשוק. מחליפו, ה-T-Amp Gen II עשה סיבוב קצר בשווקי העולם וכמעט ואזל אף הוא (למרות שייתכן וניתן למצוא אותו בארץ ממש כאן). אחת הסיבות היא כנראה העובדה ש Tripath עצמה פשטה את הרגל בשנת 2007, כנראה כעונש על כך שמכרה מוצר במחיר נמוך בהרבה משוויו הריאלי. גם איכות הגימור הזוועתית של הT-Amp עשתה את שלה – רבים מהמגברים שנמכרו סופקו פגומים, נשברו, או נשרפו בקלות ממתח חשמלי בלתי מתאים. שלי, אגב, חי ונושם (טפו טפו) וזוכה למדידת חום יומית מודאגת. אם בכל זאת תרצו למצוא אחד ששרד כנגד כל הסיכויים, תוכלו למצוא אותו באיביי – האם שמעתם אי פעם על מוצר חשמלי אחר שנמכר בשוק היד שנייה במחיר של למעלה מפי חמש ממחירו המקורי?

למרבה המזל ניתן למצוא היום תחליפים ראויים, גם אם מעט יותר יקרים, לגמד הפלסטיק הסיני, המתבססים על אותה טכנולוגיה אך מוסיפים איכות גימור טובה בהרבה על חשבון הניידות. ה TA-10 של Trends הוא כנראה בחירה מוצלחת (ואפילו נראה שניתן להזמין אותו לארץ).

ואני? נותרתי עם הקנייה הטובה ביותר שעשיתי מימי.

עוד טעימות:

תגיות:   · · · · · 7 תגובות

השאר תגובה ל תמיר (Cancel)

7 תגובות עד כה ↓

  • סיפור מעניין. הייתי אומר אפילו ביזארי. הידעת כי בשנת 1912 רצו לסגור את משרד הפטנטים האמריקאי בטענה שלא נשאר עוד מה להמציא?

  • 1912?? אבל זה לפני שהמציאו את הלחם הפרוס! ההמצאה שמחלקת את כל שאר ההמצאות ללפני ואחרי הלחם הפרוס!

  • לא כל כך הבנתי את הסיפור.

    קנית מכשיר מחורבן שהתברר כמצוין?
    אני קצת נבוך, אשמח אם תסביר בקצרה ונשכח מכל הסיפור..

    (:

  • תמיר – העניין הוא פשוט מאוד. סוניק אימפקט ניסו ליצר מכשיר זול וניד (כל דבר במכשיר הזה, מהגימור ועד לאריזת הקרטון צועק “המגבר המצ’וקמק בעולם!”). הם בחרו את השבב של Triapath בשל הנצילות הטובה שלו – אבל חובבי סטריאו בעולם, שהכירו את הפוטנציאל האדיר של הטכנולוגיה של Triapath, שמו את ידיהם על המגבר, וגילו שעם זוג הרמקולים הנכון הוא מגלה יכולות שהם הרבה מעבר למה שהיית מצפה ממגבר תוצרת סין במחיר הזה. אני קראתי את הביקורות המהללות (למרות שלא כל הביקורות היו חיוביות באותה מידה – בטח לא בשוק סוביקטיבי כמו שוק הסטריאו הביתי) ורכשתי לי אחד ששדרג פלאים את חווית ההאזנה שלי למוזיקה.

  • אה אה.

    אז כמה באמת יעלה מגבר איכותי עם הטכנולוגיה של Triapath?

  • תלוי למה אתה קורא איכותי. אודיופילים הארד-קור עשויים להגדיר את כל הטכנולוגיה הזאת כחסרת ערך, וללכת למשש את מגבר המנורות שלהם באהבה. מצד שני, אצל המשוגעים האמיתיים לדבר היחס איכות-מחיר לא משחק תפקיד (אחרת הם לא היו משקיעים 1000 דולר למטר של כבל). את המגבר של trends, שתוכל למצוא את השבחים עליו בלינקים למעלה (כולל מוצר השנה בכמה מגזיני אודיו), אפשר למצוא במחיר שווה לכל נפש של 200 דולר כולל משלוח לארץ, ואין ספק שהוא עולה על הtamp המקורי בכל פרמטר.

  • היי

    תוכל למצוא מגברים מסוג T-amp למכירה בארץ באתר:

    http://www.i-do-amps.com