טאפאס וטאפאס

ידיד הבלוג עידו (שהוא גם ידיד אישי של הבלוגר) כבר הספיק לקיים, זאת השנה השניה ברציפות, טקס קבורה לעולם המוזיקה. אני מוצא את עצמי אי שם באמצע בין הפסימיות המוחלטת שלו לבין אווירת האיזה-כיף-עוד-שנה-מוזיקלית-נהדרת שנושבת, למשל, מה”אייפוד רעב”. כפי שכתבתי בתגובה לפוסט של עידו, להתלונן על כך שאין כבר מוזיקה חדשנית דומה ללהתלונן שאין כבר […]

לפני הכל – נדיר שאני טורח לקרוא ראיונות עם מוזיקאים, שלעיתים רחוקות יוצאים מגבולות התיאורים הבנאליים למדי מתוך שגרת היום של מוזיקאים בעידן הפוסט סקס-סמים-ורוקנרול. אבל כשסטיבן מלקמוס מדבר, אני מקשיב. בראיון לרגל יציאת האלבום החדש שלו (הדי בינוני, גם ביחס לקריירת הסולו רוויית העליות והירידות שלו) מלקמוס מספר על ההבדלים שבין בק לניגל גודריץ’ […]

כבר ניחשתי כאן שכמה מהאלבומים הטובים של 2008 אני צפוי לגלות באיחור אופנתי. פשוט לא שיערתי שהרגע הזה יגיע זמן כל כך קצר אחרי סופה. הראשון הופיע בסיכום השנה המצויין של נועה, שעדיין לא סיימתי לעכל את כל האוצרות החבויים בו. למעשה, לא הייתה סיבה שלא אגלה את Apollo Sunshine  עד עכשיו – את השם […]