טאפאס וטאפאס

בלוג מוזיקה ונשנושים

טאפאס וטאפאס header image 2

טאפאס וטאפאס נגד העולם

17 בNovember, 2011 מאת נמרוד

לפני הכל – אם רק לפני כמה שבועות התלוננתי על השיר בן שש השעות של הפליימינג ליפס. אבל מתברר שהרע מכל היה עוד לפנינו. ווין קוין וחבריו שיחררו בתחילת החודש פרוייקט מטורלל בהרבה. קטע מוזיקלי באורך של 24 שעות (!) שנמכר תמורת 5000 דולר (!!) ומגיע על גבי הארד דיסק המוטבע בתוך גולגולת אדם אמיתית (!!!). אלו מכם שמעדיפים לחסוך כמה גרושים יוכלו לשמוע את האלבום כולו, בסטרים מחזורי, באתר המיוחד שנבנה עבורו. אני החזקתי בערך חצי שעה.

ואם תהיתם מהיכן משיגים גולגולת אדם. הלהקה קנתה אותם בחנות הזו. כמו שאתם יכולים לראות, מחירה של גולגולת היא 1650 דולרים בלבד, כך שלא רק שמטרחנים אותכם למוות, אלא גם עושים עליכם קופה.

ובפינת היחצ”נות השבועית: לפני שבועיים קיבלתי מייל מהיחצ”נית של הצמד שרלוט ומגון. כהרגלי בקודש, פתחתי את הלינק לשיר ביוטיוב לאחד מאלפי הטאבים המתחננים לתשומת לב בדפדפן שלי ושכחתי מקיומו. אלא שבכל פעם שהעלאתי מחדש את הדפדפן חזר הטאב הסורר לנגן את השיר, וכמה ריסטרטים יותר מאוחר מצאתי את עצמי מזמזם אותו בהנאה. גיגול קל גילה שמדובר למעשה בצמד ישראלי-צרפתי (מגון הוא למעשה אלון מגן) שמתחזק זוגיות אישית ומוזיקלית מאז הגיעה שרלוט לביקור אצל מגון, חברה האינטרנטי. Modern Times הוא הסינגל הראשון מתוך אלבומם השני, Life Factory. השניים היו כמובן בארץ לפני קצת יותר משנה (ביקור שהחמצתי לחלוטין), אבל אשמח להיות שם בפעם הבאה.

לפעמים אני חייב לתהות האם האוזניים שלי שומעות את אותם הצלילים ששומעים כל המאזינים האחרים. מאז שיצא WIt’s End של קאס מקומבס, הכרחתי את עצמי להאזין לו שוב ושוב, בניסיון להבין מה גורם לכל המבקרים ליפול שדודים לרגליו. מה ששמעתי זה אלבום מתיש להפליא של אמן שאולי יודע לכתוב שירים, אבל מגיש אותם בצורה שטוחה שפשוט לא עושה חשק להאזין.

כל זה לא ממש מעניין, אלא שמקומבס שחרר ממש עכשיו את אלבומו השני השנה, Humor Risk, שזוכה לביקורות חיוביות אבל הרבה פחות משתפכות. אני, מצידי, התכוונתי לרפרף על כמה שירים ולהמשיך הלאה, אלא שהאלבום הזה תפס אותי מהרגע הראשון. למעשה, אין סיכוי שהייתי מנחש ששני האלבומים שייכים לאותו האמן – ההגשה העצית והמעייפת של האלבום הקודם התחלפה בשירה אנרגטית, מלווה במלודיות מצוינות שאני מוצא את עצמי מזמזם שוב ושוב.

ציפיתי שהחוויה החיובית תגרום לי לשמוע באור שונה את Wit’s End, ולכן נתתי לו הזדמנות נוספת היום בעבודה, כשאני מעביר את הזמן בפיהוקים ובהמתנה להפסקת הקפה המיוחלת. נראה שבעניין הזה אני אצטרך להישאר בדעת המיעוט. אבל עד שנתניהו וליברמן יעבירו את חוק פיצ’פורק המחייב להתיישר עם הקונצזוס הביקורתי, נראה לי שאני אחיה עם זה בשלום.

 

והנה, לשם השוואה, השיר הפותח של Wit’s End:


Cass McCombs – County Line

היכן שאני כאן מוצא את עצמי בדעת הקונצנזוס היא יכולת המשחק של ריאן גוסלינג. אחרי שצפיתי ב”טיפש, מטורף מאוהב” וב”בלו וולנטיין”, אני יכול להבין למה הוא נחשב לאחד השחקנים היותר מוערכים בהוליווד. ואני לא מניח ש”דרייב” שטרם הספקתי לראות ישנה את דעתי. מה שגיליתי רק השבוע היא העובדה שהוא עומד גם מאחורי הפרוייקט המוזיקלי Dead Man’s Bones, ששמעתי ובהחלט אהבתי לפני שנתיים. לא הכל עבד מצוין באלבום הזה, אבל השילוב שלו של שירים מעלי צמרמורת עם מקהלת ילדים בהחלט אפקטיבי. כאן תוכלו לראות אותו משאיר לילדים טראומה לכל החיים:

לסיום – האלבום האהוב עלי בחודש האחרון הוא ללא ספק On the water של Future Islands. לכאורה אין בצלילך האייטיזי, לפעמים טיפה צ’יזי, של האלבום הזה שום דבר מיוחד. אבל כמעט כל השירים באלבום מצוינים, וכולם פועלים בתוך מסגרת מוזיקלית מצומצמת יחסית ומצליחים להדהד אחד לתוך השני מבלי לחזור על עצמם. הבעיה היחידה עם האלבום היא שהוא לעיתים קרובות שמשי מדי בשביל החורף שמשתולל כאן בחוץ. נראה שלא תהיה ברירה אלא לחזור ולהאזין לו שוב בבוא האביב.

future islands


Future Islands – Before The Bridge


Future Islands – The Great Fire


Future Islands – Balance

עוד טעימות:

תגיות:   · · · · · · · · · · 6 תגובות

השאר תגובה

6 תגובות עד כה ↓

  • אז מה, הפליימינג ליפס סופית קפצו מעל הכריש, או שזו עוד פאזה כמו באמצע הניינטיז שממנה הם יתפכחו מתישהו?

  • בתוך השלושים ומשהו שעות של מוזיקה שהם שיחררו השנה, בטח יש איזו שעה אחת טובה. אפשר בהחלט לקוות שכל העסק הזה יתן להם השראה לעוד אלבום מצויין כמו האחרון שלהם.

  • […] Sue מלאי נשמה Future Islands עושים לי את החודש Metronomy מחזירים אותי […]

  • […] קראתי לא ממזמן ביקורת זועמת על "I found a star on the ground", אותו שיר בן שש שעות שהפליימינג ליפס שחררו בשנה שעברה. המבקר לא הפסיק לגחך על המעריצים של הליפס, שלא מפסיקים להעריץ את הלהקה, ולא משנה כמה גימיקים הזויים ובלתי ניתנים להאזנה היא תפיל על ראשם. הוא כמובן לא ידע שהרע ביותר עוד לפניו, ארוז בתוך גולגולת אדם. […]

  • […] של הפליימינג ליפס מהשנים האחרונות (אותם הזכרתי מספר פעמים). יש הרבה אלבומים שנחשבו ל"מתקדמים" בזמנם, […]

  • […] למצוא כבר בשירה הדרמטית שלו בשירים כמו "Balance" מאלבומם הקודם, או בהופעה התזזיתית של הלהקה אצל לטרמן שכבר הפכה ל-meme. […]