טאפאס וטאפאס

בלוג מוזיקה ונשנושים

טאפאס וטאפאס header image 2

הכתובת הייתה על הקיר

17 בJanuary, 2011 מאת נמרוד

בזמן האחרון התחלתי להרהר בשינוי שם הבלוג שלפניכם. לפני שלוש שנים, כשרק קם, נקרא הבלוג, די בפזיזות, כמשחק מילים על שמה של אחת הלהקות המלהיבות, אבל גם הבוסריות שבשטח – שעל כל מעריץ (כמוני) של אלבום הבכורה שלה היה מי שעיקם את האף מול ההייפ.

שלוש שנים ושני אלבומים נוספים אל תוך הקריירה, ידם של מעקמי האף היא על העליונה. The Loon, אלבום הבכורה של הטייפים הוא עדיין, לפחות בעיני, אלבום אדיר. אבל האלבום השני היה נפילה מוחלטת, והאלבום השלישי והטיפה יותר טוב, שיוצא בימים אלו, הוא בחזקת מעט מדי ומאוחר מדי. ואם הפיחות במעמדם ימשיך בקצב הזה, מישהו עוד עשוי לטעות ולחשוב ששמה של הלהקה שאף אחד לא שומע הוא טייק אוף על שמו של בלוג ישראלי שאף אחד לא קורא.

ועדיין, אולי יש משהו טוב בשם הזה. ממש כמו המדף העליון בדיסקיה שלי, שעמוס באלבומי גראנג’ זניחים להפליא, מהתקופה שבה כל מי שהכיר מישהו שהיה פעם בסיאטל היה מוזיקאי שהרגשתי חובה לשמוע, השם של הבלוג הזה היא תזכורת טובה למקום שממנו באתי – ולא רק בטעמי המוזיקלי. ולמרות עשרות אכזבות, כנראה שאמשיך לשים את אמוני בלהקות שיאכזבו אותי שוב ושוב בשנים שלאחריהם – גם כשהכתובת “הייפ לרגע” מופיעה שוב ושוב על הקיר. ממש כמו אדם דתי ששום מאובן, ברווזן או תיארוך פחמן לא ישכנעו אותו שהעולם בן יותר מ-5771 שנה.

את האלבום החדש של Tapes ‘n Tapes תוכלו לשמוע במלואו כאן. הנה גם השיר הפותח. האמת, שיר לא רע בכלל, אבל ממש לא כזה שהיה מזכה את יוצריו בבלוג על שמם.

[audio:https://www.tapasntapas.com/wp-content/uploads/2011/01/Tapes_N_Tapes-Badaboom.mp3]

Tapes ‘n Tapes – Badaboom

רק שבעה שירים מתוך תשעה שוחררו מ-Hello Paradise, האלבום השלישי של Celebration, להקה מבולטימור שגיליתי השבוע, והוא כבר מסתמן כאלבום הטוב ביותר ששמעתי בשנה הצעירה הזו. האלבום עצמו יצא בקרוב במהדורת וניל מצומצמת של 1000 עותקים, אבל הגירסא הדיגטלית ניתנת בחינם, שיר אחר שיר, בעמוד הבנדקמפ של הלייבל Friends Records. למי שמתעקש על הגדרות, הלהקה נופלת תחת ההגדרה של “ניאו פסיכודליה”, כך שלא מפתיע לשמוע אותה פותחת את האלבום במקצב בוליוודי סוחף. אבל השיא, לפחות בעיני, הוא בחלק השני, בו הלהקה פושטת את כל הגימיקים ומתבססת בעיקר על השירה של הסולנית קתרינה פורד כדי ליצור מעין גירסא יותר תוקפנית, ובעיני (הכינו את העגבניות) לא פחות אפקטיבית של Beach House. עוד שני שירים מהאלבום המלא טרם פורסמו – ואני בהחלט מצפה להם בקוצר רוח.

[audio:https://www.tapasntapas.com/wp-content/uploads/2011/01/Celebration-Battles.mp3]

Celebration – Battles

[audio:https://www.tapasntapas.com/wp-content/uploads/2011/01/Celebration-Whats_This_Magical.mp3]

Celebration – What’s This Magical

[audio:https://www.tapasntapas.com/wp-content/uploads/2011/01/Celebration-Open_Your_Heart.mp3]

Celebration – Open Your Heart

ואם כל האווירה האוריינטלית הזו תפסה אותכם, וחשקה נפשכם במשהו קצת יותר נסיוני. אתם מוזמנים לטבול את ידיכם בעיסה של האלבום השני של סאם שאלאבי תחת השם Land Of Kush. האלבום יצא כבר לפני יותר מחצי שנה, אבל אם גם אתם, כמוני, החמצתם אותו לגמרי, בהחלט כדאי להשלים פערים. שאלאבי גייס עשרות מוזיקאים לאלבום שמשלב היטב מוזיקה מזרח תיכונית, ג’אז מערבי ומעט אלקטרוניקה. מדובר באלבום ארוך, לעיתים יפהיפה ולעיתים מתיש, אבל תמיד מרתק. התלונה היחידה שלי היא הקול הממוחשב, שחוזר כמעט בכל השירים, שמזכיר מאוד את הקול ב ” Fitter Happier” של רדיוהד, ומדקלם קטעים עמומים (ואם תקשיבו היטב, פורנוגרפיים להפליא). מה שעבד היטב עבור רדיוהד נשמע לרוב חורג ועוכר שלווה (ולא במובן הטוב) באלבום של Land Of Kush. אבל מספיקות לי שניות בודדות מהפתיחה האדירה של Scars, הקטע השני באלבום המתפרס על 17 דקות תמימות, על מנת לסלוח ל-Land Of Kush על כל חטאים קטנים שכאלו.

[audio:https://www.tapasntapas.com/wp-content/uploads/2011/01/Land_Of_Kush-Scars.mp3]

Land Of Kush – Scars

[audio:https://www.tapasntapas.com/wp-content/uploads/2011/01/Land_Of_Kush-Monogamy.mp3]

Land Of Kush – Monogamy

תגיות:   · · · · 6 תגובות

השאר תגובה ל עוזה (Cancel)

6 תגובות עד כה ↓