טאפאס וטאפאס

בלוג מוזיקה ונשנושים

טאפאס וטאפאס header image 2

Turn on the bright lights 33 1/3 (אלבומי השנה, באיחור מביש)

10 בJanuary, 2008 מאת נמרוד

The National – Boxer

2007 היתה השנה בה ההבדל בין אינטרפול לחקייניה נעלם לחלוטין. אני עדיין בדעה שהאלבום החדש של אינטרפול מנצח בקלות את זה של ה-Editors, אבל יש סיכוי סביר שלא הייתי שם לב אם היו מחליפים איזה 2-3 שירים ביניהם.אינטרפול מיחזרה את עצמה למוות עד שהגבול בין המקור לחיקוי התטשטש לחלוטין – זה כנראה מה שקורה כשאתה מנהל קריירה מוזיקלית מפתיעה כמו הקריירה הקולנועית של לזלי נילסן.

The National - Boxer

את הדמיון בין ה-National לאינטרפול אי אפשר לפספס אבל בניגוד לאדיטורז, את ההבדלים לא צריך לחפש במיקרוסקופ. קשה לי להגדיר בדיוק מה גורם לי להעדיף את האלבום שהוציאו השנה על זה של המקור, או להעריך אם יצליח לשמור על מיקומו ברשימת ההשמעה שלי עוד שנתיים או שלוש – אבל Boxer הוא אלבום שחזרתי אליו שוב ושוב השנה, וששימח וריגש אותי בצורה שאינטרפול ממזמן לא מצליחים לעשות. מספיק על מנת לנצח בפוטו פיניש את Menomena ולהתמקם במקום השלישי ברשימת אלבומי השנה.


The National – Mistaken for stranger

Liars – Liars

שמונה שנים לתוך המאה ה21 והליארז בהחלט יכולים להביט אחורה בחיוך. הלהקה שהתחילה כגירסא המיזונטרופית ל-Rapture, עברה את שלב הגולם ההכרחי של האלבום השני וריחפה כפרפר ותופפה כדבורה ב“Drum’s not dead” המופתי (בעיני אלבום השנה של 2006 ללא מתחרים). שנה אחרי שסיימה את המהפך מהלהקה הכי חצופה בשכונה של ג’יימס מרפי ללהקה הכי מרגשת עם שלוש מערכות תופים, נשמע האלבום הרביעי של הליארז כמעין סיכום הפרקים הקודמים + קטעים שלא שודרו מעולם. ממטח הגיטרות הבלתי מתנצל “Plaster casts of everything”, דרך הFאנקיות של Houseclouds, שמרפרפת על הצליל של אלבומם הראשון, ולשני הפנים השונות של “Drum’s not dead”שמיוצגות ברצף על ידיLeather Prowler” ” ו-“Sailing To Byzantium”. בדרך עושים הליארז גם ביקור אצל הגי’זס אנד מרי צ’יין, עם “Freak Out” שנשמע בדיוק כמו הצליל שהאחים ריד בעצמם ניסו לשחזר בחלק השני של הקריירה שלהם. Liars הוא אולי לא גאוני וחד פעמי כמו קודמו – אבל כמה להקות אתם מכירים שיכולות לגרום לאלבום אדיר שכזה להישמע כמעט כאכזבה?

Liars

הליארז עושים ג’יזס אנד מרי צ’יין

Of Montreal – Hissing Fauna, Are You The Destroyer?

משבר אישי? נפרדת מאישתך? המסיבה הפסיכודלית של אוף מונטריאול נמשכת. לא. קווין ברנס לא רוקד על מדרגות הרבנות – הוא פשוט לכד את הרגע הזה שבו מערכת היחסים מתפוצצת לרסיסים במפץ אדיר – רגע לפני הבדידות, כוס הויסקי והגיטרה שאלפי קולות צרודים תיארו כל כך טוב לפניו.

You’re no different from the claw they mic from the stair

Or fake diamonds that are glued to eyes of plastic crows

Thought that where the planters go you might find me

עוף מונטריאול!

מה עוד אפשר לבקש כשכמה מהשירים הטובים ביותר שנכתבו השנה מתחרים על תשומת לבך עם כמה מהרגעים המוזיקליים הכי מקפיצים של השנה. איך אפשר להמליץ על שיר מסוים באלבום שכולו רצף של רגעים מושלמים שמחוברים אחד לשני בדיוק בסדר הנכון – אבל אני עדיין לא התאוששתי מהתפר שבין Sink the seine הקצרצר והמהפנט לפתיחה של Cato As A Pun. אלבום השנה? ללא ספק!

לשמיעה ברצף בלבד!

Of Montreal – Sink the seine

Of Montreal – Cato As A Pun

ועוד אחד לדרך:

Of Montreal – Bunny Ain’t No Kind Of Rider

עוד טעימות:

תגיות:   · · · · · · · 4 תגובות

השאר תגובה

4 תגובות עד כה ↓