טאפאס וטאפאס

בלוג מוזיקה ונשנושים

טאפאס וטאפאס header image 2

זינוק לאתמול

23 בJanuary, 2009 מאת נמרוד

כבר ניחשתי כאן שכמה מהאלבומים הטובים של 2008 אני צפוי לגלות באיחור אופנתי. פשוט לא שיערתי שהרגע הזה יגיע זמן כל כך קצר אחרי סופה.

הראשון הופיע בסיכום השנה המצויין של נועה, שעדיין לא סיימתי לעכל את כל האוצרות החבויים בו. למעשה, לא הייתה סיבה שלא אגלה את Apollo Sunshine  עד עכשיו – את השם שלהם שמעתי מספר דו ספרתי של פעמים השנה, בצמוד להרבה להקות אהובות (אוף מונטריאול בעיקר), ועדיין הצלחתי להימנע מלהקשיב להם. חבל, כיוון ש-Shall Noise Upon הוא כנראה התרופה הטובה ביותר של 2008 לאכזבה שהאלבום האחרון של המונטריאולים.

גם שטרחתי והתיישבתי להקשיב לאלבום המלא, הפתיל הקצר שלי (ולמי אין פתיל קצר בימים אלו של זרם מוזיקה אינסופי) כמעט והכשיל אותי. מסיבה לא ברורה ההתחלה של האלבום הוא אולי החלק החלש ביותר שלו –  לא ממש רע, אבל בהחלט לא מלהיב. אבל ברגע שעוברים את שיר הנושא הקצרצר,  הכל משתנה. בשורה ארוכה של מעברים חדים מעניקים Apollo Sunshine לאלבום הקצר הזה נפח שמעט מאוד אלבומים מ-2008 הגיעו אליו. מ-Brotherhood Of Death הבלוז אקפלוז’ני, דרך happiness הבארוקי ו-The Funky Chamberlain ה…(הפתעה הפתעה) פאנקי ועד ל-Money האקוסטי. גם מקומם של המקצבים המקסיקניים בסגנון קלאקסיקו (“Honestly”) או הקאנטרי (“Fog and Shadow”) לא נפקד.

מה שאולי הכי מפתיע באלבום הזה הוא עד כמה חסר מאמץ הוא מרגיש – כמו אלבום שרק מגרד את הפוטנציאל הגלום בלהקה הזאת. אם התחושה הזאת אכן נכונה, לא נותר אלא לצפות לרגע בו שפע הרעיונות הנפלאים שמציגה הלהקה הזאת יתאחדו ליצרה שלמה וממוקדת – כזאת מהסוג המטלטל באמת.

 Apollo Sunshine

Bodies Of Water הם אולי ההפך הגמור מ-Apollo Sunshine – להקה עם יומרה אדירה שהמוזיקה שלה לא תמיד מצליחה לכסות. אבל מה שלא כל כך עבד באלבום הבכורה שלהם, עובד טוב הרבה יותר באלבומם השני, “A Certain Feeling”. לא כל השירים פה מוצלחים – וכשהם לא טובים, הבומבסטיות הופכת אותם למעצבנים למדי. אבל אלו שאכן עובדים, כמו הסינגל Under The Pines הנפלא (תודה לאיל הבלתי נלאה על הקישור לקליפ), חודרים מתחת לעור ומשאירים צמרמורת אדירה. בניגוד לקודמתה בפוסט, לא הייתי בונה ציפיות סביב Bodies Of Water – להקות מהסוג הזה נוטות להישרף באש היומרה של עצמן. אבל בינתיים, הם בהחלט מומלצים לכל אלו מביניכם שנתקפו בפרץ נוסטלגיה למוזיקה של נעוריהם, אי שם ב-2008.

[audio:https://www.tapasntapas.com/wp-content/uploads/2009/01/Apollo_Sunshine-Brotherhood_Of_Death.mp3]
Apollo Sunshine – Brotherhood Of Death

[audio:https://www.tapasntapas.com/wp-content/uploads/2009/01/Apollo_Sunshine-We_Are_Born_When_We_Die.mp3]
Apollo Sunshine – We Are Born When We Die

[audio:https://www.tapasntapas.com/wp-content/uploads/2009/01/Apollo_Sunshine-Honestly.mp3]
Apollo Sunshine – Honestly

[audio:https://www.tapasntapas.com/wp-content/uploads/2009/01/Bodies_Of_Water-Gold_Tan_Peach_And_Grey.mp3]
Of Water – Gold Tan Peach And Grey

[audio:https://www.tapasntapas.com/wp-content/uploads/2009/01/Bodies_Of_Water-Water_Here.mp3]
Bodies Of Water – Water Here

פינקי מאזינה לסיגר רוס ופינקי מוסיפה – לעשות רימיקס ל-Crystal Castles זה קצת כמו ליצר את גליון סוף השבוע של “ידיעות אחרונות” מנייר טואלט ממוחזר – התוצאה לא ממש שונה מהמקור, וגם השימושיות נותרת זהה. ועדיין, גם אם הרמיקס של “Joe And Will Ask” ל-Air War, אחד הטראקים המגניבים ביותר מאחד האלבומים האהובים עלי ביותר מ-2008, לא מוסיף הרבה על המקור, עדיין מגניב לשמוע את הביט המופלא הזה מתפצח שוב ושוב בידיהם האמונות. ואם מתחשק לכם להזיז את הישבן למשהו קצת יותר חדש, תנו האזנה לפיסת האלקטרוניקה השוגייזית ורקידה בעת ובעונה אחת של “The Big Pink”, שלמיטב ידיעתי טרם יצא להם רליס מסודר.

[audio:https://www.tapasntapas.com/wp-content/uploads/2009/01/Crystal_Castles-Air_War_Joe_And_Will_Ask_Remix.mp3]

Crystal Castles – Air War (Joe And Will Ask? Remix)

[audio:https://www.tapasntapas.com/wp-content/uploads/2009/01/The_big_Pink-Too_Young_To_Love.mp3]
The Big Pink – Too Young To Love

תגיות:   · · · · · · · · תגובה אחת

השאר תגובה ל אייל מרדיו פרימיום (Cancel)

תגובה אחת עד כה ↓