טאפאס וטאפאס

לפני הכל – אני מניח שלרובכם יצא כבר לקרוא את הכתבה המצויינת של בן שלו על Guided By Voices לכבוד אלבום האיחוד של הלהקה. מעבר לפרטים הביוגרפיים המוכרים, וסיפור המפגש שלו עצמו עם הלהקה, הכתבה מתרכזת במיפוי המעריצים ששאבו ממנה השראה בקרב האינדי הישראלי. אני אישית מחבב בעיקר את הפאזה המאוחרת יותר של הלהקה (נניח, […]

ידיד הבלוג עידו (שהוא גם ידיד אישי של הבלוגר) כבר הספיק לקיים, זאת השנה השניה ברציפות, טקס קבורה לעולם המוזיקה. אני מוצא את עצמי אי שם באמצע בין הפסימיות המוחלטת שלו לבין אווירת האיזה-כיף-עוד-שנה-מוזיקלית-נהדרת שנושבת, למשל, מה”אייפוד רעב”. כפי שכתבתי בתגובה לפוסט של עידו, להתלונן על כך שאין כבר מוזיקה חדשנית דומה ללהתלונן שאין כבר […]

בהתאם למדיניות של מקום העבודה החדש, אני נאלץ לסיים את ימי החופש הבלתי צבירים שלי עד סוף השנה. רובם יוקדשו לחופשת סוף שנה בלונדון (אם כבר חורף, אז שתהיה אווירה חורפית אמיתית. ושופינג). ובכל זאת, מצאתי את עצמי השבוע בסיטואציה לא מוכרת לעכבר משרדים שכמוני – לבד ביום חופש ספונטני, ללא תוכניות של ממש. הבחירה […]

לפני הכל – אם רק לפני כמה שבועות התלוננתי על השיר בן שש השעות של הפליימינג ליפס. אבל מתברר שהרע מכל היה עוד לפנינו. ווין קוין וחבריו שיחררו בתחילת החודש פרוייקט מטורלל בהרבה. קטע מוזיקלי באורך של 24 שעות (!) שנמכר תמורת 5000 דולר (!!) ומגיע על גבי הארד דיסק המוטבע בתוך גולגולת אדם אמיתית […]

למען האמת, לא הייתי בטוח אם מתחשק לי לרוץ ולספר כאן על חוויות מאינדינגב. היה נהדר, כמובן, ובעיקר היה כיף לחזור לפסטיבל אחרי היעדרות ארוכה מדי (כתבתי על כך גם בבלוג של הפסטיבל). האירוח שלי ברדיו הפסטיבל היה קצת מאכזב – לקח לי יותר מדי זמן להתרגל ל”חברים הדמיוניים” שהם המאזינים הבלתי נראים ובלתי נשמעים […]