טאפאס וטאפאס

בשבוע האחרון אני מוצא את עצמי כותב יותר על הופעות מאשר על מוזיקה חדשה. למען האמת אני די מרוצה מהסידור החדש – גם כיוון שהופעות מוצלחות במחוזותינו הן דבר נדיר ומשמח, וגם כיוון שביקורת הופעות היא עבודה קלה בהרבה – והעבודה קלה עוד יותר כשמדובר בהופעה של Firewater בלבונטין.

אני לא מעריץ גדול של הלהקה השליש ישראלית הזאת (למעשה “The Man On The Burning Tightrope”, אלבומם הרביעי, הוא היחיד שאני אוהב באמת), וגם לאלבום החדש שלהם, “The Golden Hour”, שעליו, כפי שאורן ראב הבטיח, התבססה ההופעה, לא ממש התחברתי. ובכל זאת נהנתי מכל רגע. כל השירים בהופעה נשמעו בכמה דרגות יותר טובים מגירסאות האלבום, והאנרגיה של הלהקה (ובעיקר התפרצויות הטרומבון המקסימות של רעות רגב) לא השאירו אף אחד בקהל אדיש – וזה כולל אותי ואת החבר שגררתי איתי – מעריץ נלהב של הלהקה מאז שמע עליה לראשונה באותו הבוקר. אפילו הלבונטין התעלה על עצמו כשהיה פחות צפוף ופחות מעושן מהרגיל, ועם סאונד כמעט סביר!! הידד ללבונטין!! הוידאו, למרבה הצער, מהופעה אחרת:

נותר רק לתהות על ה”אורחים המפתיעים” – תמיר מוסקט ותומר יוסף, ארבעים אחוז מבלקן ביט בוקס, שעלו לבמה לשלושה שירים. אורחים לגיטימיים בהחלט – בעיקר מוסקט, בעצמו חבר לשעבר בפיירווטר, אבל חבל שחוץ מלעלות את אחוז הישראלים על הבמה ל50 אחוז, להיראות נבוכים ולהפריע קצת למתופף השניים לא עשו הרבה – כדאי היה אולי למצוא להם תפקיד מראש או לוותר על כל העניין.

*  בין המצביעים יוגרל נדל. עלות הודעת טקסט 100,000,000,000 דולר זימבאבווה