טאפאס וטאפאס

בלוג מוזיקה ונשנושים

טאפאס וטאפאס header image 2

אפס תשואה

16 בJune, 2008 מאת נמרוד

בראיון המרתק של הבלוג Aquariym Drunkard עם דיוויד ברמן (תודה לגיאחה על הלינק!), הוא מספר על המפגש שלו עם המעריצים אחרי שנים של “כתיבה ללא תשואות”. 17 שנים חלפו בין ההקמה של ה-Silver Jews לבין סיבוב ההופעות הראשון שלהם ב2006 – תקופה ארוכה בה הוציא ברמן 5 אלבומים, ואפילו הצליח להתפרנס בצורה נאה מהאומנות שלו, כפי שמגלה ראיון עימו מאותה תקופה. כמובן שהיו לו מעריצים לא מעטים כבר באותה תקופה – אני לא האדם היחיד שברמן הוא כותב השירים האהוב עליו – אבל הוא עצמו לא נאלץ מעולם להתמודד איתם פנים מול פנים, ולזכות ל”ההערצה המוגזמת שזוכים לה מוזיקאים, תשואות שמנקות את הפרפורמר מכותב השירים שבתוכו” כהגדרתו. ברמן זכה ל-17 שנה של אומנות נטו – כזאת שיכולה לתת סיפוק ואפילו פרנסה, אבל לא ליטוף לאגו.

דיויד ברמן

ולא יכולתי שלא לחשוב על הדוגמא ההפוכה – על מוזיקאי האינדי הישראלי הממוצע, שמתפרנס ביום יום כמהנדס מזון, עורך דין או סתם מורה לגיטרה, שזוכה להרמת גבה מהסביבה על ההתעקשות שלו להמשיך לסחוב את עצמו ממועדון למועדון בשביל עיסוק שיש בו מעט מאוד סיפוק ועוד פחות מזה פרנסה. אבל פעם בחודש או חודשיים, אחרי ההופעה או אפילו ברחוב בו הוא מסתובב לרוב כאלמוני, הוא זוכה לליטוף קל על האגו ממישהו שניגש ומספר לו כמה המוזיקה שלו נוגעת לליבו. האם רגע כזה יכול לפצות על העיסוק הכל כך סיזיפי שהוא אינדי ישראלי?

[audio:https://www.tapasntapas.com/wp-content/uploads/2008/06/Silver_Jews-Strange_Victory_Strange_Defeat.mp3]
Silver Jews – Strange Victory, Strage Defeat

פינקי מאזינה לסיגר רוס ופינקי מוסיפה – אם גמרת להתפלסף, אפשר לשים איזה Crystal Antlers ? גררר… רעש!

[audio:https://www.tapasntapas.com/wp-content/uploads/2008/06/crystal_antlers-vexation.mp3]
crystal antlers – vexation

תגיות:   · · · · · · · 2 תגובות

השאר תגובה ל שוברי הבהונות (Cancel)

2 תגובות עד כה ↓