בראיון המרתק של הבלוג Aquariym Drunkard עם דיוויד ברמן (תודה לגיאחה על הלינק!), הוא מספר על המפגש שלו עם המעריצים אחרי שנים של “כתיבה ללא תשואות”. 17 שנים חלפו בין ההקמה של ה-Silver Jews לבין סיבוב ההופעות הראשון שלהם ב2006 – תקופה ארוכה בה הוציא ברמן 5 אלבומים, ואפילו הצליח להתפרנס בצורה נאה מהאומנות שלו, כפי שמגלה ראיון עימו מאותה תקופה. כמובן שהיו לו מעריצים לא מעטים כבר באותה תקופה – אני לא האדם היחיד שברמן הוא כותב השירים האהוב עליו – אבל הוא עצמו לא נאלץ מעולם להתמודד איתם פנים מול פנים, ולזכות ל”ההערצה המוגזמת שזוכים לה מוזיקאים, תשואות שמנקות את הפרפורמר מכותב השירים שבתוכו” כהגדרתו. ברמן זכה ל-17 שנה של אומנות נטו – כזאת שיכולה לתת סיפוק ואפילו פרנסה, אבל לא ליטוף לאגו.
ולא יכולתי שלא לחשוב על הדוגמא ההפוכה – על מוזיקאי האינדי הישראלי הממוצע, שמתפרנס ביום יום כמהנדס מזון, עורך דין או סתם מורה לגיטרה, שזוכה להרמת גבה מהסביבה על ההתעקשות שלו להמשיך לסחוב את עצמו ממועדון למועדון בשביל עיסוק שיש בו מעט מאוד סיפוק ועוד פחות מזה פרנסה. אבל פעם בחודש או חודשיים, אחרי ההופעה או אפילו ברחוב בו הוא מסתובב לרוב כאלמוני, הוא זוכה לליטוף קל על האגו ממישהו שניגש ומספר לו כמה המוזיקה שלו נוגעת לליבו. האם רגע כזה יכול לפצות על העיסוק הכל כך סיזיפי שהוא אינדי ישראלי?
[audio:https://www.tapasntapas.com/wp-content/uploads/2008/06/Silver_Jews-Strange_Victory_Strange_Defeat.mp3]
Silver Jews – Strange Victory, Strage Defeat
ופינקי מוסיפה – אם גמרת להתפלסף, אפשר לשים איזה Crystal Antlers ? גררר… רעש!
[audio:https://www.tapasntapas.com/wp-content/uploads/2008/06/crystal_antlers-vexation.mp3]
crystal antlers – vexation
if (function_exists(the_tags)) { ?>תגיות: Crystal Antlers · silver jews · אינדי · גיאחה · דיוויד ברמן · מוזיקה · פינקי · שיר } ?>2 תגובות
גו פינקי!
[…] לקבור לחלוטין את התקווה שהלהקה עוד תממש את ההבטחה של אי פי הבכורה המצוין שלה. מצד שני, מדובר באותם מבקרים שלא מפסיקים להלל את האלבום […]