לא משנה מאיזה עדה אתם, ומה אכלתם בארוחת החג – בימים שאחרי החג סביר להניח שאכלתם בעיקר שאריות מחוממות. כיוון ששום לחמניה טרייה במיוחד לא נחתה על אוזני בשבוע האחרון, לא נותרה גם לי ברירה אלא לדלות מרחבי הדסקטופ כמה שאריות מוזיקליות מהימים והחודשים האחרונים – לחמם ולהגיש.
כבד קצוץ מאתמול וגפילטע בהוצאה מחודשת.
עדיין לא הגעתי למסקנה סופית בנוגע ל”The Rhumb Line”, אלבום הבכורה של “Ra Ra Riot”, עם כל האזנה חוזרת מתחזקת בי ההרגשה שמדובר באלבום בינוני למדי. ואולי האשמה היא בשיר הפתיחה של האלבום, אחד הסוחפים והמקסימים ששמעתי השנה, שאחריו כל דבר נשמע בינוני בהשוואה.
“fed” של ליאם האייס (שמקליט תחת השם Plush) יצא פעמיים – פעם אחת ב-2002, בלייבל יפני ובהפצה מצומצמת, ופעם אחת השנה בהפצה רחבה יותר – ובשתי הפעמים זכה לביקורות מהללות. בעיני הבחור קצת מלוקק מדי, והשירה קצת נקייה מדי – כנראה שזאת הסיבה שהשיר היחיד שתפס אותי באלבום הוא זה שבו הקול של האייס נשבר לחתיכות מסביב לפזמון.
[audio:https://www.tapasntapas.com/wp-content/uploads/2008/10/Ra_Ra_Riot-Ghost_Under_Rocks.mp3]
Ra Ra Riot – Ghost Under Rocks
[audio:https://www.tapasntapas.com/wp-content/uploads/2008/10/Plush-Greyhound_Bus_Station.mp3]
Plush – Greyhound Bus Station
מנה עיקרית
האם גם אתם, ממש כמוני, אהבתם את מיוז פעם, לפני עשור, ואתם תוהים כיצד היא הייתה נשמעת אם היא הייתה ממשיכה להתקדם מוזיקלית יחד איתכם? כיצד מיוז הייתה נשמעת אם למת’יו בלאמי וחבריו היה רבע מהדמיון היצירתי שיש לרדיוהד, הלהקה שמיוז הושוואה אליה, כמה מגוחך, בימים ש”Showbiz” התחרה ב”The Bends”?
גם “!Volcano” רחוקה מלהיות רדיוהד (למרות שהחבר’ה ב-Drowned In Sound, עם ביקורות משתפכות על שני האלבומים הראשונים של הלהקה, היו רוצים שתחשבו כך) – אבל בתור גירסא עדכנית למיוז הם עושים עבודה די טובה. עם הירידה החדה בתוחלת החיים של להקות בשנים האחרונות, קשה להאמין ש-“!Volcano” תישאר בעצמה רלוונטית בעוד עשור – אבל עם העלייה החדה בהיצע הלהקות, קשה להאמין שלא ימצא לה תחליף.
[audio:https://www.tapasntapas.com/wp-content/uploads/2008/10/volcano-africa_just_wants_to_have_fun.mp3]
Volcano! – Africa Just Wants To Have Fun
[audio:https://www.tapasntapas.com/wp-content/uploads/2008/10/volcano-fairy_tale.mp3]
Volcano! – Fairy Tale
מבחר קינוחי הבית.
דוקטור קולסוס לחש על אוזני כי ל-Grails יצא אלבום חדש, “Doomsdayer’s Holiday” שמו. וממש כפי שהזהיר, מדובר באלבום כבד יותר ומלהיב פחות מהחומרים הקודמים שלהם. מיד רצתי להפשיר פרוסת פוסט-רוק אוריינטלי מאלבומם הקודם והמצוין, “Take Refuge In Clean Living”, שיצא רק לפני ארבעה חודשים ונשמר אצלי מאז בהקפאה.
וגם Giant Sand הוציאו אלבום חדש ומצוין בשם “Provisions”, שמצטרף לדיסקוגרפיה האדירה שלהם שאני מתחיל רק עכשיו לנבור בתוכה. אחרי 25 שנות פעילות, הלהקה שהולידה (בין השאר) את קלקסיקו יכולה להרשות לעצמה להישמע קצת כמו קלישאת אלט-קאנטרי – הסגנון שהיא עצמה עזרה לשרטט את גבולותיו.
[audio:https://www.tapasntapas.com/wp-content/uploads/2008/10/Grails-Take_Refuge.mp3]
Grails – Take Refuge
[audio:https://www.tapasntapas.com/wp-content/uploads/2008/10/giant_sand-out_there.mp3]
Giant Sand – Out There
Giant Sand Hooray!