טאפאס וטאפאס

לארגן הופעת גג לכבוד יום העצמאות ויום הולדתי התגלתה כמשימה קלה משציפיתי – כל מה שהיה צריך לעשות זה להקשיב לעצות של נדב. אחרי כמה נסינות כושלים ללכת אחרי האינסטינקטים של עצמי, שהובילו למבוי סתום, חזרתי לעצה הראשונית של נדב – והזמנתי את “לא דובים” להופיע אצלי.

אני חייב להודות שהיה לי חשש בנוגע ללהקה – הצליל שלהם נשמע לי קצת קשוח לקהל הרחב, שהורכב בין השאר מחברים שהמרתף של הלבונטין (ואפילו השולחנות של הזאפה) הוא לא המגרש הביתי שלהם. אבל “לא דובים” הלכו והתרככו לקהל ככל שההופעה התקדמה – והוייב המצויין שלהם לא השאיר, לדעתי, אף אחד בקהל אדיש. כבונוס בלתי מפתיע התגלו חברי הלהקה כאנשים ידידותיים להפליא, שהפכו מהר מאוד לחלק בלתי נפרד מהמסיבה.

גם השילוב בין חברים טובים, חברים למחצה (בעיקר בלוגרים עמיתים) ו”מי אתם לעזאזל, אבל איזה יופי שבאתם” שהוזמנו ע”י חברים וחברים למחצה התברר כשילוב מצויין – בעיקר שכמות האנשים הספיקה בדיוק כדי למלא את הגג ללא צפיפות. שוב הוכח שכאשר מפסיקים לדאוג ונותנים לדברים להסתדר בעצמם, הכל מסתדר על הצד הטוב ביותר.

בהזדמנות זו אפשר להגיד (שוב) תודה לנדב על העזרה (ועל המגבר!), תודה ל”לא דובים” על הופעה משובחת, תודה לארז על האירוח, תודה לגיאחה ועומר סנש שתקלטו, תודה לאישה על התמיכה והתופינים ותודה לכל אלו שבאו, ולאלו ששמרו על הערב חי בזמן שאני כבר הייתי גמור מדי מכדי לתחזק אותו (הבטחה לעצמי – לשתות פחות בשנה הבאה!).

ואם כבר תודות – אי שם במהלך הערב קיבלתי מעטפה עם דיסק שהייתי קצת גמור מכדי לבחון לעומק, ורק אתמול פתחתי אותה וגיליתי עותק של ה-E.P. של ה-Juicy Jew, חברו של עידו שחם, שנמסרה לי בידי האמן עצמו. אז תודה לאסף קורן על המתנה המפתיעה – הקשבתי ובהחלט נהנתי – מקווה שגם אתה נהנית בערב.

* הידד! המסיבה היא “נקודת העונג” של השבוע בעונג שבת – שמח לראות שנהנית, גיאחה!

** כן, אני יודע שזה לא תחליף לפוסט אמיתי על מוזיקה. מבטיח שאחד כזה יגיע בקרוב.

[audio:https://www.tapasntapas.com/wp-content/uploads/2009/05/Lo_Dubim-Silicon.mp3]

לא דובים – סיליקון