טאפאס וטאפאס

בימים כתיקונם, מעט דברים יכולים לעניין אותי פחות מתחרות הארוויזיון. למעשה, ממש כפי שחובב ספורט מוטורי עשוי להעדיף ללכת ברגל מלנהוג בפיאט פונטו שלי, סביר להניח שאם הבחירה הייתה בידי, הייתי מעדיף לצפות בשטיח ה”תמו שידורנו”  על פני היורוטראש. ובכל זאת, בנסיבות שמעבר לשליטתי (ארוע משפחתי בו הוקרנה התחרות). נאלצתי לצפות אתמול בכמה שירים מהתחרות.

ובכל זאת, אם כבר צופים, אז לפחות לעודד מישהו. אז בהתחלה הפייבוריטים שלי היו הטורקים החינניים, שחישבו שאם לפני שנתיים זכה ה-hair metal של סוף שנות השמונים, הרי שהגיע הזמן לעשות גראנג’ בטורקית, ולמרבה ההפתעה התוצאה הייתה פחות מביכה ממה שניתן היה לצפות. אלא שאז הגיע תורה של צרפת, ובזמן שאני מגרד את הפדחת כדי להיזכר איפה שמעתי את השם “סבסטיאן טלר” עלה הבחור המזוקן על הבמה עם עגלת גולף וחבורה של זמרי/ות לווי עטויי זקנים, ועשה את הבלתי יאומן – הכניס מנה של פופ משמח וקאמפי, אך גם אינטיליגנטי לערימת הטראש שמסביבו.





השיר אמנם לא עשה לי חשק לשמוע את האלבום החדש של טלר (שמקבל ביקורות טובות, גם אם לא נלהבות, ברחבי הרשת) ובוודאי לא לראות שוב את הארוויזיון – אבל נחמד לגלות שעוד אפשר להגיע לאירוויזיון עם פופ מוצלח, ואפילו להגיע למקום ה-19 הלא מאוד מכובד. וישראל? כל עוד ימשיכו להתייחס אל התחרות המטופשת הזאת בתור שליחות לאומית במקום להשתטות כנדרש, נמשיך לשלוח נציגים מקצועיים ומעלי פיהוק לתחרות ולהגיע למקום מכובד – הרי שגריר לאומי לא יכול להופיע בתלבושת פיראט . חוץ מזה הכל פוליטיקה, כולם אנטישמים ואין כמו בארץ.

את מנת נוגדני הפופ שהייתי זקוק לה לאחר החוויה הקשה ספקו לי פיגוז הבלוז של ג’ון ספנסר. האלבומים של ג’ון ספנסר וחבורתו מצליחים לעיתים לעלות לי על העצבים אחרי כמה וכמה שירים, אבל “Do You Wanna Get Heavy”, השיר הראשון ששמעתי אי פעם של הלהקה, כנראה לא ימאס עלי לעולם.

[audio:https://www.tapasntapas.com/wp-content/uploads/2008/05/Jon_Spencer_Blues_Explosion-Do_You_Wanna_Get_Heavy.mp3]
Jon Spencer Blues Explosion – Do You Wanna Get Heavy