טאפאס וטאפאס

בלוג מוזיקה ונשנושים

טאפאס וטאפאס header image 2

במצולות

21 בJune, 2008 מאת נמרוד

כמעט והחמצתי את אחד האלבומים הטובים של השנה.

לפני כשלושה חודשים החל הגוגל רידר שלי להפגין סימני היחנקות מתקדמים. לא נעים לפתוח את המחשב בבוקר ולגלות 350 פריטים שלא נקראו, שאת רובם תורמים כמובן צוות הכותבים החרוץ של Drowned In Sound. בלית ברירה עברתי לשיטת הסינון המהיר – מוותר מראש על חדשות מחזית האיחוד הקרב של My Bloody Valentine, ליין אפים של פסטיבלים שלעולם לא אבקר מהם ותחרויות קאברים לרדיוהד – ומתמקד בעיקר, ביקורות אלבומים, כשכל ביקורת של 6 ומטה זוכה להתעלמות מוחלטת מצידי. ובכל זאת, למרות הסינון האכזרי הזה, אני נשאר עם הרבה יותר מדי. לא מעט אלבומים עשו את דרכם לדיסק הקשיח בשבוע הזה, מעטים מהם זכו ליותר משמיעה או שתיים.

“The Nautilus Years” של Surrounded השוודים הוא אחד הכמעט-קורבנות של ההאזנה הסלקטיבית הזאת. למרות הביקורת המהוללת שזכה לה באותו שבוע בDiS, למרות שגם רבע האזנה בחצי אוזן מספיקה על מנת לקלוט את הקסם שבאלבום, עדיין הוא מצא את עצמו יושב על המדף הוירטואלי שלי כמעט חודשיים בלי לזכות להאזנה שניה ושלישית.

מדוע? כנראה בעיקר מכיוון שמאז הביקורת ההיא טס האלבום נמוך נמוך מתחת לרדאר של מגזיני המוזיקה והבלוגים האחרים שהגוגל רידר שלי מנוי אליהם, ועם אפס איזכורים לקיומו – האלבום הנפלא הזה צלל מהר מאוד אל מחוץ לפלייליסט שלי.

 

surrounded

 

והנה, גיליתי אותו שוב, כמעט במקרה, במהלך סידור המחשב, ומאז אני מתפעם מהפנינה האלמונית הזו. אין פה שום דבר שלא שמעתם מימיכם – לפחות לא אם האזנתם אי פעם לפליימינג ליפס או Sparklehorse ברגעי השיא שלהם, אבל היופי של האלבום הזה כל כך פשוט, כל כך מלוטש ומזוקק, שלא ברור כיצד הוא לא זכה ליותר תשומת לב. והתוצאה נשמעת כל כך קלילה וחסרת מאמץ, שאני חייב לתהות למה כל כך מעט אלבומים השנה הצליחו להישמע כל כך נפלא.

פינקי מאזינה לסיגר רוס ופינקי מוסיפה – למרות שקשה לדבר על “מהפך” בצליל של Wolf Parade בין האלבום הראשון לשני, ההבדל בין השניים ניכר. בעוד שאלבום הבכורה של הלהקה הקנדית הוא אלבום אייפוד מושלם, שיושב נפלא על הרבע השעה שבין הרכבת לבית, תוך הפעלה מושכלת של כפתור ה-Skip, האלבום החדש, “At Mount Zoomer”. הוא אלבום כבד יותר וכמעט חסר עוגנים, עם צליל מתארך שמושלם למלא איתו את החדר תוך כדי קריאה, גלישה באינטרנט, או במקרה שלי – נמנום ליד הרמקול השמאלי. מסוג האלבומים שלא מומלץ להקדיש להם את מלוא תשומת הלב, אלא להפך – לתת לעצמך לנדוד מחוץ למוזיקה ואז פנימה ברגע הנכון. למרות שנמרוד לא יסכים איתי (“Apologies to the Queen Mary” הוא אחד האלבומים האהובים עליו מהשנים האחרונות) – בעיני הזאבים רק משתבחים מאלבום לאלבום.

[audio:https://www.tapasntapas.com/wp-content/uploads/2008/06/Surrounded-21st_Century_Paradise_Traveller.mp3]
Surrounded – 21st Century Paradise Traveller

[audio:https://www.tapasntapas.com/wp-content/uploads/2008/06/Surrounded-Paper_Tangerine_Crush.mp3]
Surrounded – Paper Tangerine Crush

[audio:https://www.tapasntapas.com/wp-content/uploads/2008/06/Surrounded-Fellow_Citizen_Stars.mp3]
Surrounded – Fellow Citizen Stars

[audio:https://www.tapasntapas.com/wp-content/uploads/2008/06/Wolf_Parade-Call_It_a_Ritual.mp3]
Wolf Parade -Call It a Ritual

[audio:https://www.tapasntapas.com/wp-content/uploads/2008/06/Wolf_Parade-The_Grey_Estates.mp3]
Wolf Parade -The Grey Estates

תגיות:   · · · · · · · 3 תגובות

השאר תגובה

3 תגובות עד כה ↓

  • שמע, פינקי מסתמנת כאחת החתולות המחוננות. הייתי ממליץ לה להתנתק מטאפאס וטאפאס ולחנוך בלוג משלה. לא שיש שום דבר רע בבלוג שלך, חס וחלילה…

  • פינקי קצת עצלנית מכדי לנהל את המלחמות עם הוורדפרס בעצמה, אבל אולי היא תצא בפוסט עצמאי בקרוב.

  • […] Sunset Rubdown. אמנם מדובר באחות הקטנה והקצת פחות מוצלחת של הזאבים הצועדים, אבל ספנסר קרוג הוא עדיין ספנסר קרוג – והנייר זכוכית […]