למען האמת, לא הייתי בטוח אם מתחשק לי לרוץ ולספר כאן על חוויות מאינדינגב. היה נהדר, כמובן, ובעיקר היה כיף לחזור לפסטיבל אחרי היעדרות ארוכה מדי (כתבתי על כך גם בבלוג של הפסטיבל). האירוח שלי ברדיו הפסטיבל היה קצת מאכזב – לקח לי יותר מדי זמן להתרגל ל”חברים הדמיוניים” שהם המאזינים הבלתי נראים ובלתי נשמעים […]
לפני הכל – אני מניח שאחוזי ההשתתפות באינדינגב בקרב קוראי הבלוג לא היה מבייש בחירות בעיראק בימים הטובים של סדאם חוסיין. אני אחזור לפסטיבל אחרי כמה שנות היעדרות שלא ברצון, כך שהזיכרון שלי של פסטיבל קטן, מבולגן ותמים בוודאי ידרס ע”י המפלצת שאליה הוא הפך. אלו מביניכם שנשארים בבית ומאזינים לרדיו הפסטיבל מוזמנים להקשיב ביום […]
לפני הכל – להופעה של ג’ואנה ניוסום כמעט ולא הגעתי. אני בהחלט מבין מה הופך את הבחורה השברירית ליוצרת כל כך מוערכת, אבל האזנה רציפה לאלבומים שלה פשוט עייפה אותי להפליא. ובכל זאת, הרעיון של הופעה שקטה במשכן לאמנויות הבמה, בזמן שמחוץ לביתנו צפויים להרעיש מתופפים בחגיגות שמחת תורה, קסם לליבנו ושלח אותנו לרכוש כרטיסים […]
האם נתקפתם אי פעם בהרגשה שהחיים שלכם מתנהלים בצורה חלקה מדי? האם מצאתם את עצמכם מתכננים תוכניות, ואז שוקלים את עשרות ומאות הדברים שעשויים וצפויים להשתבש, ומתקשים להאמין כשבסופו של דבר הכל בא על מקומו בשלום? אפילפסיה, אני מניח, היא אחת מאותן מחלות שמוסיפות קורטוב נאה של ספק לכל תוכנית עתידית. אמנם הגורל משחק תפקיד […]