טאפאס וטאפאס

החבר’ה בפיצ’פורק מדיה כנראה נבהלו ממש אחרי הפוסט שפרסמתי בשבוע שעבר. את הרושם המוטעה שנוצר אחרי שמונה שנים ללא ציון מושלם הם מיהרו לתקן באמצעות ציון 10.0 לאלבומו החדש של קניה ווסט. אלא שמגזין האינדי האליטיסטי לא לבד. My Beautiful Dark Twisted Fantasy זוכה לפירגון מקיר לקיר פחות או יותר בכל מגזין ביקורת שמכבד את […]

לאחרונה מצאתי את עצמי, לחלוטין שלא ברצוני, בחינה פרסית. איך היתה החוויה? חישבו על החפלה הכי סטריאוטיפית שעולה בדעתכם, עכשיו תכפילו בח”י. חוויה לא פשוטה למי שגם החצי המזרחי שלו השתאכנז לחלוטין ממזמן. כשהתחיל הבליץ המוזיקלי לא הופתעתי לגלות שאני לא מכיר אף אחד מהשירים שכל יושבי האולם ליוו בשירה אדירה. האם אני חי בבועה? […]

קצת משעשע לקרוא את הביקורות הסותרות ל”גנב עירוני”, סרטו השני של בן אפלק כבמאי. עד לא ממזמן אפלק נחשב, גם בעיני, לאחד השחקנים השטחיים והעצלנים בהוליווד (ראו, לדוגמא, את שתי הפרודיות של פאמילי גאי עליו). ופתאום, משום מקום, הגיח לפני שנתיים “נראתה לאחרונה”, סרטו הראשון של אפלק כבמאי, בכיכובו של אחיו קייסי, שזכה לקונצנזוס ביקורתי […]

לפני הכל – להופעה של ג’ואנה ניוסום כמעט ולא הגעתי. אני בהחלט מבין מה הופך את הבחורה השברירית ליוצרת כל כך מוערכת, אבל האזנה רציפה לאלבומים שלה פשוט עייפה אותי להפליא. ובכל זאת, הרעיון של הופעה שקטה במשכן לאמנויות הבמה, בזמן שמחוץ לביתנו צפויים להרעיש מתופפים בחגיגות שמחת תורה, קסם לליבנו ושלח אותנו לרכוש כרטיסים […]

על הנייר הכל נראה כמעט מושלם. הופעה במחיר ידידותי להפליא, במיקום מרענן (לא עוד הבארבי או הלבונטין, אלא הקומפורט עם הלאונג’ האחורי המפנק שלו) לאמן שהוציא את אחד האלבומים המצטיינים של השנה. מצד שני, הציפיות שלי מההופעה המשותפת של גונג’ה סופי וגאסלאמפ קילר לא היו בשמיים. אחרי הכל, כלי הנגינה היחיד על הבמה היה הלפטופ […]