לפני הכל: אם עוד לא צפיתם בסדרה הטובה ביותר בכל הזמנים, אז זה הרגע להתחיל. אם כבר צפיתם, או שאתם זקוקים לשכנוע נוסף, מיטל שרון תירגמה ב”הסיפור האמיתי והמזעזע” ראיון בארבעה חלקים של ניק הורנבי עם דייוויד סימון, יוצר הסמויה, שעוזרת להסביר איך יצירה כל כך חריגה בנוף הטלויזיוני הצליחה להסתנן לטלויזיה האמריקאית. הקיסר של […]
דמיינו יום הכולל עשר שעות של שהייה בחדר ישיבות בישיבות אינסופיות, הכפילו בשלוש והוסיפו יומיים של הכנות מקדימות – כך נראה השבוע האחרון שלי בעבודה. את הימים סיימתי, לרוב, בשכיבה על הספה בסלון, בוהה באיזו שטות בטלויזיה או מנמנם תחת כסות חתולית – מקלל את עצמי על עצלנותי ששורפת את מעט שעות הפנאי שנותרו לי, […]
בשלב כלשהו התרגלנו להסתפק במועט מהטלויזיה שלנו. התרגלנו להפרדה ברורה בין טוב לרע, לסדרות שלוקחות גרעין עלילתי שמספיק אולי לסרט מתח בינוני ומנסות למתוח אותו על שבע עונות, לדרמות מינימליסטיות על בורגנים שמתקשקשים למוות, לקומדיות שממהרות לעשות Undo לכל השינויים לפני הסגירה, או לפחות לחזור עליהם חמש פעמים בפרק הבא רק כדי להבטיח שכל מזפזפ אקראי ימצא את עצמו מיד בבית. איזה משב רוח מרענן הוא לצפות בסדרה שמוכיחה שאפשר גם אחרת. לגמרי אחרת.