טאפאס וטאפאס

הטלוויזיה החדש והדקיקה שקנינו לאחרונה לסלון (ולהתראות למפלצת ה-CRT תוצרת שנות ה-90 שליוותה אותנו עד הלום) הייתה עבורי גם טריגר לשפר את ההשכלה הקולנועית שלי. בחודשים האחרונים אני משתדל לצפות ביותר ויותר סרטים, גם על המסך הגדול וגם על זה הכבר-לא-כל-כך-קטן שבבית. ועדיין, אני לא מרגיש צורך לכתוב על קולנוע בתדירות בה אני כותב על […]

קצת משעשע לקרוא את הביקורות הסותרות ל”גנב עירוני”, סרטו השני של בן אפלק כבמאי. עד לא ממזמן אפלק נחשב, גם בעיני, לאחד השחקנים השטחיים והעצלנים בהוליווד (ראו, לדוגמא, את שתי הפרודיות של פאמילי גאי עליו). ופתאום, משום מקום, הגיח לפני שנתיים “נראתה לאחרונה”, סרטו הראשון של אפלק כבמאי, בכיכובו של אחיו קייסי, שזכה לקונצנזוס ביקורתי […]

לפני הכל – צירוף נסיבות מוזר הוא זה שהביא אותי להופעה של Umlala באוזן בר, נגררים דווקא אחר אורחת מארה”ב הוזמנה לשם על ידי חברים ישראלים.  נדב לזר ראה בהם שמץ של TV on the Radio, לי הם נשמעו יותר כמו להקת פוסט-פוסט-פוסט בריטית. בכל מקרה, הצליל והכריזמה שלהם הם די יחודיים בסצינה הישראלית, ואם […]

לפני הכל – אף אחד כבר לא מופתע ש”צעצוע של סיפור 3″ הוא עוד הצלחה ברשימת ההצלחות של פיקסאר, וגם לא שהוא הסרט המוצלח ביותר בסדרה כולה. פיקסאר לא רק עושים סרטים מצויינים בכל פעם, הם אפילו משתבחים משנה לשנה (הסרטים הישנים שלהם, טובים ככל שהיו, מתגמדים מול Up או וול-אי, למשל). ובכל זאת, יש […]

לפני הכל – נדמה לי שהדבר הטוב ביותר ב”חיה מילר” שזכיתי לראות לראשונה בלבונטין לפני שבוע הוא הבוסריות שלה. התחושה היא שהשלישיה רחוקה מלמצות את הפוטנציאל – הליריקה עדיין לא מושלמת, הביצועים עדיין טיפה רופפים. וכיוון שמדובר כבר עכשיו באחת הלהקות המדוייקות והנכונות בשוק האינדי הישראלי הצפוף, יהיה מעניין לגלות כמה טובים הם יהיו עוד […]