ידיד הבלוג עידו (שהוא גם ידיד אישי של הבלוגר) כבר הספיק לקיים, זאת השנה השניה ברציפות, טקס קבורה לעולם המוזיקה. אני מוצא את עצמי אי שם באמצע בין הפסימיות המוחלטת שלו לבין אווירת האיזה-כיף-עוד-שנה-מוזיקלית-נהדרת שנושבת, למשל, מה”אייפוד רעב”. כפי שכתבתי בתגובה לפוסט של עידו, להתלונן על כך שאין כבר מוזיקה חדשנית דומה ללהתלונן שאין כבר […]