טאפאס וטאפאס

כרגיל, כמו בכל שנה, על כל אלבום אדיר שהמלצתי עליו יש חמישה שלא הספקתי לכתוב עליהם בזמן אמת, או כאלו שלא ממש היה לי משהו מעניין לכתוב עליהם. מצעד האלבומים של העונג לא השאיר לי ברירה אלא להתגבר על עצלנותי ולסרוק את ההארד דיסק ולדרג את האלבומים שעשו לי את השנה. רגע לפני רשימת אלבומי השנה האמיתית שלי, הנה תשעה אלבומים מצויינים שלא הספקתי להמליץ עליהם, ושלא זכו למספיק תשומת לב (אני מוותר מראש על הסופיאן סטיבנסים וההוט צ’יפים של העולם, הם יסתדרו גם בלעדי). אם השמות נראים לכם מוכרים, כנראה אתם קוראים גם את מונוקרייב. הטעם שלי ושל שחר תמיד היו קרובים, אבל השנה נראה שהם כמעט והתלכדו לחלוטין.

אלו שהם כאן רק בשביל הכיף.

Plants and Animals – La La Land

כמו שקורה הרבה פעמים בעידן השפע המוזיקלי, הדבר היחיד שזכרתי על plants and animals היא העובדה שמאוד אהבתי את האלבום שלהם. בעידן אחר, שופע הרבה פחות, הייתי מבלה בוודאי שעות בלדלות רגעי פופ מושלמים מהאלבום המצויין הזה. בעידן הזה אני פשוט מתרשם ממנו כל פעם מחדש, ואז שוכח מקיומו.

[audio:https://www.tapasntapas.com/wp-content/uploads/2010/12/Plants_And_Animals-American_Idol.mp3]
Plants And Animals – American Idol

[audio:https://www.tapasntapas.com/wp-content/uploads/2010/12/Plants_And_Animals-Kon_Tiki.mp3]
Plants And Animals – Kon Tiki

Wolf People – steeple

גיאחה הזכיר לא ממזמן את tiny circle שבאמת זורח מעל שאר שירי האלבום. ועדיין לא חסר מה לשמוע באלבום השני (באותה שנה) של ה-Wolf People, שמצליחים ליצר צליל רטרו לא גימיקי, כזה שלא נשמע שנוצר רק לשם הרטרו.

[audio:https://www.tapasntapas.com/wp-content/uploads/2010/12/Wolf_People-Tiny_Circle.mp3]
Wolf People – Tiny Circle

[audio:https://www.tapasntapas.com/wp-content/uploads/2010/12/Wolf_People-One_By_One_From_Dorney_Reach.mp3]
Wolf People – One By One From Dorney Reach

Surfer Blood – Surfer Blood

ההופעה של ה-Surfer Blood בפרימוורה סאונד, אחת היחידות שזכיתי לראות בפסטיבל המקולל ההוא, שיכנעה אותי סופית באהבתי לאלבום הזה. לא שזו הייתה הופעה גדולה, כמו שהיא גילתה לי שהשירים של הלהקה טבועים בי הרבה יותר עמוק משחשבתי. אייל, שדחף את האלבום הזה כמעט מהרגע הראשון, כנראה ידע על מה הוא מדבר.

[audio:https://www.tapasntapas.com/wp-content/uploads/2010/12/Surfer_Blood-Take_it_Easy.mp3]
Surfer Blood – Take it Easy

[audio:https://www.tapasntapas.com/wp-content/uploads/2010/12/Surfer_Blood-Twin_Peaks.mp3]
Surfer Blood – Twin Peaks

אלו שדורשים טיפה יותר מאמץ

Liars – Sisterworld

מי שעוקב אחרי הבלוג אולי מופתע שאחת הלהקות האהובות עלי הצליחה להוציא אלבום בלי לקבל שום התייחסות מצידי בזמן אמת. אני מניח שהאלבום הזה פשוט חסר את העוגנים של האלבום הראשון והרביעי, או את הקונספט המוקפד של האלבום השלישי. אבל הליארז הם עדיין כוח יצירתי שאי אפשר להתעלם ממנו.

[audio:https://www.tapasntapas.com/wp-content/uploads/2010/12/Liars-Scissor.mp3]
Liars – Scissor

[audio:https://www.tapasntapas.com/wp-content/uploads/2010/12/Liars-No_Barrier_Fun.mp3]
Liars – No Barrier Fun

No Age – Everything In Between

אם אחרי הליארז נשארתם עם טעם של עוד, No Age היא הלהקה שלכם. ממש כמו הליארז,  No age הם מהלהקות שהיצירתיות שלהם תמיד מפצה על החלקים החלשים באלבומים שלהם. וממש כמו Sisterworld האלבום של No Age חסר את העוגן המשמעותי הזה שיהפוך אותו לאחד מאלבומי השנה.

[audio:https://www.tapasntapas.com/wp-content/uploads/2010/12/No_Age-Glitter.mp3]
No Age – Glitter

[audio:https://www.tapasntapas.com/wp-content/uploads/2010/12/No_Age-Skinned.mp3]
No Age – Skinned

Dreamend – So I Ate Myself, Bite by Bite

כמו ששם הלהקה מרמז, סוףהחלום עושים מוזיקה חלומית ומהפנטת. הדרך המושלמת עבורי לצרוך אלבומים מהסוג הזה היא לא בהאזנה מרוכזת ובוודאי שלא עם זוג אוזניות, אלא בישיבה בפינת ההאזנה שלי עם ספר, לתת לרגעים קטנים של קסם לטפס באגביות לאוזני.

[audio:https://www.tapasntapas.com/wp-content/uploads/2010/12/Dreamend-Where_You_Belong.mp3]
Dreamend – Where You Belong

[audio:https://www.tapasntapas.com/wp-content/uploads/2010/12/Dreamend-Magnesium_Light.mp3]
Dreamend – Magnesium Light

ואלו שבקושי נכנסו לרשימה.

Archie Bronson Outfit – Coconut

חבורת ארצ’י ברונסון (שלא תופתעו לשמוע, לא כוללת אף ארצ’י ברונסון בין חבריה) לא עשתה שום דבר שמצדיק כניסה לרשימת אלבומי השנה. למעשה, היא בקושי עשתה מספיק על מנת להיכנס לרשימת הניחומים הזאת. אבל משהו בשירה של סם ווינדט מצליח לשכנע אותי להחזיר שוב ושוב את האלבום הזה לפלייליסט.

[audio:https://www.tapasntapas.com/wp-content/uploads/2010/12/Archie_Bronson_Outfit-Sharks_Tooth.mp3]
Archie Bronson Outfit – Shark’s Tooth

[audio:https://www.tapasntapas.com/wp-content/uploads/2010/12/Archie_Bronson_Outfit-Bite_It_And_Believe_It.mp3]
Archie Bronson Outfit – Bite It & Believe It

phantom band – the wants

ממש כמו דאוס בזמנם, אלבום הבכורה של הפאנטום בנד זכה לתגובות נלהבות בקהילת בלוגי המוזיקה הישראלית, באופן לא פורפורציונאלי להתעלמות הפושעת שלה זכה כמעט בכל מקום אחר בעולם. האלבום השני של הלהקה זכה להתעלמות בכל מקום. לא לחלוטין בצדק. אמנם שמדובר באלבום חלש בהרבה מקודמו, אבל The Wants עדיין טוב בהרבה מהרבה אלבומים אחרים שזכו השנה לכל כך הרבה תשומת לב מיותרת.

[audio:https://www.tapasntapas.com/wp-content/uploads/2010/12/Phantom_Band-o.mp3]
Phantom Band – o

[audio:https://www.tapasntapas.com/wp-content/uploads/2010/12/Phantom_Band-everybody_knows_its_true.mp3]
Phantom Band – everybody knows it’s true

wolf parade – expo 86

מעטות הלהקות שאני רוצה להכניס לרשימת אלבומי השנה כמו ה-Wolf Parade. אבל Expo 86 הוא לא אלבום טוב מספיק בשביל זה. למעשה, אולי הוא לא אלבום טוב בכלל. אבל במקרה שלי, ואני מניח ששל עוד רבים אחרים, השילוב של ספנסר קרוג ודן בוקנר הוא פשוט משהו שפשוט אי אפשר לעמוד בפניו. לא נורא, אולי בשנה הבאה.

[audio:https://www.tapasntapas.com/wp-content/uploads/2010/12/Wolf_Parade-Palm_Road.mp3]
Wolf Parade – Palm Road

[audio:https://www.tapasntapas.com/wp-content/uploads/2010/12/Wolf_Parade-What_Did_My_Lover_Say_(It_Always_Had_To_Go_This_Way).mp3]
Wolf Parade – What Did My Lover Say? (It Always Had To Go This Way)

והנה עוד שבעה אלבומים, אלמונים יחסית, שזכו לאיזכור במהלך השנה, וראויים להאזנה חוזרת. תנו להם סיבוב!

• Ten Kens – For Posterity
• Everything Everything – Man Alive
• islet – celebrate this place
• Race Horses – Goodbye Falkenburg
• These New Puritans – Hidden
• Meursault- All Creatures Will Make Merry
• Godzilla Black- Godzilla Black